הלכות תשעה באב שחל בשבת ונדחה למוצאי שבת

כ"ב תמוז תשפ"ה | 18/07/2025 | 10:43

פנינה יפה

כאשר חל ר"ח בשבת אז הר"ח הוא אורח של שבת ומכבדת אותו השבת במוסף מיוחד לר"ח, ובשבת חול המועד מכבדת השבת את האורח בקריאת התורה ומפטיר, וכשחל יו"ט בשבת מכבדת אותו השבת בכל התפילות, וכשחל כיפור בשבת מכבדת השבת את כיפור שמוותרת על כל הג' סעודות, כשחל תשעה באב בשבת אומרת לה השבת לכי מכאן אני לא רוצה אורחים כאלה עצובים.

א. נכון להחמיר שלא להסתפר ולהתגלח בע"ש חזון כדי שיכנסו לתענית כשהם מנוולים ^א.

ב. יש לזכור ולהכין בערב שבת בגדי חול שאינם מכובסים לתענית, ע"י שילבשם קודם לכן זמן מועט.

ג. אין עושין באותה שבת שום שינוי אלא לובשים מלבושי שבת כבכל שבת, ולא ישנו הפרוכת ולא הניגונים ולא שאר דברים. ובשבת בבוקר רשאי לטבול ^ב.

ד. מותר ללמוד תורה גם אחר חצות היום עד השקיעה ואפילו אם גמר סעודה שלישית ^ג.

ה. אין אומרים צדקתך במנחה של שבת ^ד.

ו. יקדימו להתפלל מנחה בשבת זו כדי שיספיקו הציבור לסיים סעודה שלישית קודם השקיעה.

ז. בסעודה שלישית מותר לאכול כמה מאכלים ואפילו בשר ודגים ולשתות יין, ואין להימנע ולהחסיר שום מאכל וכפי הרגלו בכל שבת, וכן יושבים יחד כל בני המשפחה, ואם אכלו בשלשה או בעשרה, חייבים בזימון ^ה.

ח. אף שמותר לשיר ולזמר אין לזמר אלא עד השקיעה, ומיד לאחר השקיעה בבין השמשות יש לחלוץ את נעלי העור שנועל, ויעשה באופן שלא נראה כחולץ מחמת התענית, וכגון שיחלוץ על מנת לנוח וכדומה. אבל אין צורך לפשוט את בגדי השבת בבין השמשות, אלא לאחר צאת הכוכבים ^ו.

ט. אסור לגבאי בית הכנסת להסיר את הספסלים ולפרוס מחצלאות ושטיחים, וכן להכין את ספרי הקינות קודם צאת השבת ^ז.

י. קודם החלפת הבגדים יאמרו "ברוך המבדיל בין קודש לחול" ללא שם ומלכות ^ח.

יא. במוצ"ש מותר לסדר מעט את הבית ולטאטא הרצפה, אולם אין לשטוף הבית ^ט.

יב. נכון להימנע מלשטוף כלים עד למחרת ביום ראשון אחר חצות היום, גם אם נצטברה כמות גדולה של כלים אחר השבת, אולם כלים שצריכים בכדי להאכיל את הקטנים, מותר לשטפםי.

יג. אין מבדילין על הכוס ולא מברכים על הבשמים, ורק על הנר יברכו - ברכת מאורי האשיא.

יד. נוהגים שהשליח ציבור מברך על הנר בבית הכנסת בקול רם לאחר תפילת ערבית קודם מגילת איכה ומכוון להוציא את כל הקהל י"חיב.

טו. האשה תברך בביתה ברכת מאורי האש בשם ומלכותיג. ויכולה לברך במשך הלילה. ואם שכחה ולא ברכה במוצ"ש, לא תברך למחרת ביוםיד.

טז. חולה שהותר לו לאכול בתענית ע"פ מורה הוראה ורופא, חייב להבדיל תיכף במוצ"ש גם אם מרגיש שיכול להתענות עד למחרת בבוקרטו. וי"א דיבדיל קודם אכילתוטז ומ"מ לכו"ע כשמבדיל טוב וראוי שיוציא גם את בני ביתו בהבדלה זויז. [ובכל אופן אין מברך על בשמים].

יז. מעוברות, ומניקות בפועל, אע"ג דבכל שנה חייבות בצום ט"ב, בשנה זו שהצום נדחה יש להקל ולפטרם מהתענית, ואינם צריכות לאכול בשיעורין, ואם הרגשתם טובה, יצומו עד הבוקריח. ומכל מקום אסורות בנעילת הסנדל, וברחיצה ובשאר עינויים. ובודאי צריך שקודם אכילתן יבדילו, וישתו כמלוא לוגמםיט.

יח. חולה המבדיל בתענית תשעה באב, יבדיל על יין או מיץ ענבים וישתה כמלא לוגמיו, וכך הוא מנהג בני ספרדכ.

יט. הלוקח תרופות וצריך לזה מעט מים, אינו חייב בהבדלה וצריך שיתן במים תמצית תה מרוכזתכא.

כ. מבדיל בתפלה ואומר "אתה חוננתנו", ואם שכח, אינו חוזר אע"פ שאין מבדילין על הכוסכב.

כא. מנהג המקובלים חסידי ק"ק בית-אל תכב"ץ שאומרים בתפלת ערבית אחר העמידה שובה "ויהי נועם" עד סופו ואראהו בישועתיכג ואח"כ ברכת מאורי האש ואח"כ קינות ואיכה. ולבסוף ואתה קדוש וקדיש תתקבלכד.

כב. תשעה באב שנדחה, בעל ברית מתפלל מנחה גדולה ורוחץ, ואינו משלים תעניתו, לפי שהוא יו"ט שלוכה. ובכלל זה אבי הבן ואמו, המוהל והסנדקכו. ומ"מ אם רוצה להשלים התענית רשאיכז.

כג. מילה שלא בזמנה בת"ב דחוי, נחלקו האחרונים אם נחשבת כיו"ט שלו בזמנו, כדי להתיר שלא להשלים תעניתן כמו בכל מילהכח.

כד. אין ראוי לברך את חבירו בברכת "שבוע טוב"כט. ואין אומרים "ויתן לך"ל.

כה. צריך לעשות הבדלה במוצאי הצום ללא בשמים ונר, ואפילו אם לא בירך על האש במוצ"שלא.

כו. אסור לאכול או לטעום קודם ההבדלה, ואם שכח להבדיל ונזכר לאחר אכילתו, יבדיל ללא שם ומלכותלב.

כז. במוצאי התענית מותר לאכול בשר ולשתות ייןלג.

כח. תספורת וגילוח הזקן, רחיצה בחמין, כיבוס הבגדים, מותרים לכולי עלמא מיד במוצאי התעניתלד.

א. כן כתבו הראשונים דמנהג הזקנים שלא לגלח קודם שבת זה כדי שיכנסו לתענית כשהם מנוולים. והובא בב"י בשם הכל בו, וסיים שם דגוערין מאד למי שיספר. וכן דעת הבא"ח (פר' דברים אות יב) וז"ל: מיהו לענין תספורת ראוי להורות לעם כמנהג הזקנים שכתב הכל בו שלא להסתפר כלל לפני אותה שבת כדי שיכנס ליום התענית כשהוא מנוול, ופה עירנו אין אנחנו גוערים ביד המקילין בזה בחזקה, עכ"ל. ובאול"צ (ח"ג פכ"ז אות ו) כתב דכן ראוי לנהוג לבני תורה.

ב. כמבואר בדברי השו"ע (סי' תקנד סעי' יט) דאפי' דברים שבצנעה אינו נוהג, וכ"ש דברים שבפרהסיא.

וכתב מרן החיד"א בברכ"י (סי' תקנא ס"ק ב) אפילו בט' באב שחל בשבת מעלה על שלחנו בשרא שמנה אפתורא דמשלם, לעשות יקר ביומא דשבתא. ומי שם פה לבכות ואב'ל הביא גם הוא כאשר קונ'ן, ומה גם בפרהסיא קבל עם ביום שבת קדש, הא ודאי ראוי לבטל מנהג זה ולכבוד השבת. ובמורה באצבע (סימן ח אות רלד) כתב וז"ל: בשבת איכה, אפילו הוא יום ט"ב או ח' באב, לכבוד שבת ילבש מלבושי שבת, וכל שכן שלא יאמר שום קינה. ואם במקומו יאמרו, הוא ימנע עצמו, כי קדושת שבת חוסמת כל מיני אבל קטן וגדול.

ג. ברכ"י (סי' תקנג אות ג) שכתב להסכים לדברי הט"ז שמותר ללמוד בשבת זו, והוסיף: ומה גם לדידן דקי"ל דאף דברים שבצנעה שרי, כמו שפסק מרן וכו'. וכן דעת שדי חמד (בין המצרים סי' ב' אות ד). בא"ח (פ' דברים אות חי). הליכות שלמה (עמ' תלח). משנ"ב (סי' תקנג ס"ק י). וכ"כ מו"ר מופת הדור בחזו"ע (דיני ערב תשעה באב הלכה א).

ד. שו"ע (סי' תקנט סעי' א').

ה. טושו"ע (סי' תקנב סעי' י', ובמשנ"ב ס"ק כד)

ו. שו"ת אור לציון (ח"ג פרק כח תשובה ד). ומו"ר מופת הדור בחזו"ע (תשעה באב שחל במוצאי שבת הלכה ב) כתב שיחלוץ מנעליו כעבור כעשרים דקות אחר השקיעה, שאז הוא לילה ודאי.

ז. רמ"א (סי' תרסז). מו"ר מופת הדור בחזו"ע (שם הלכה א).

ח. רמ"א (סי' תקנג סעי' ב). ובמ"ב (שם), שש"כ (פס"ב אות מ).

ט. ראה ברמ"א (סי' תקנד סעי' כב).

י. אול"צ (ח"ג פכ"ט תשובה יד) ע"פ השו"ע (סי' תקנט סעי' י), וע"ע ברמ"א (סי' תקנד סעי' כב), ועי"ע הליכות מועד (עמוד קט).

יא. שו"ע (סי' תקנו).

יב. משום ברוב עם, ברכות (נג ע"א), ובשו"ע (סי' רח"צ סעי' יד). מו"ר מופת הדור בחזו"ע (שם הלכה ה).

יג. החיד"א בברכ"י (סי' תרצג ס"ק א), כה"ח (סי' רצו ס"ק נה). מו"ר מופת הדור בחזו"ע (שם הלכה ז).

יד. מ"ב (סי' תקנו ס"ק א), כה"ח (סי' תקנו ס"ק ג).

טו. כן מבואר בתשו' כנה"ג (סי' עא), ברכ"י (סי' תקנו ס"ק ב) שחולה האוכל יבדיל בליל ט"ב דחוי, וכ"פ בשו"ת אול"צ (ח"ג פכ"ט תשובה ח') ובחזו"ע (שם הלכה ח ועי"ש במקורות).

טז. כ"כ הכה"ח (סי' תקנו ס"ק ט) דכ"ז בנצרך לאכול בלילה, אבל הנצרך לאכול ביום יבדיל רק ביום. וכ"כ הישכיל עבדי (ח"ז ס"ס לו).

יז. כ"כ בחזו"ע (שם בהערה ד"ה וכתב).

ולגבי סעודה רביעית עי' בשו"ת מעין אומר (ח"ג עמוד קפ"ו) שכתב דאין לחולים לאכול סעודה רביעית במוצ"ש.

יח. מו"ר מופת הדור בחזו"ע (עמוד נז). ומיהו עי' בשו"ת אול"צ (שם תשובה ג') משכ"ב. ולענין אשה שהיתה מניקה, והפסיקה להניק עיין למו"ר מופת הדור בחזו"ע (בדיני החייבים והפטורים מן התענית הלכה ה).

יט. שו"ע (סי' רצו סעי' ח), מו"ר מופת הדור חזו"ע (תשעה באב שחל במוצאי שבת במקורות להלכה ח ד"ה היולדת ושאר נשים).

כ. שו"ת אור לציון (שם תשובה ח'). מו"ר מופת הדור בחזו"ע (שם הלכה ח) אולם בכה"ח סופר (סי' תקנו ס"ק ט) כתב שלא יבדיל על היין אלא על שאר משקים או שיתן לתינוק.

כא. שו"ע (סי' רצט סעי' א). שו"ת אור לציון (שם תשובה ה' ותשובה יא).

כב. שו"ע (סי' רצד סעי' ג). מ"ב (סי' תקנו ס"ק ב).

כג. ודעת השו"ע (סי' תקנט סעי' ב) דאין לומר בתפילת ערבית ויהי נועם אלא מתחיל מואתה קדוש, והוא מדברי המרדכי וכ"כ הראבי"ה והטעם משום שבמקום שנהגו שלא לעשות מלאכה אין עושים. א"נ מפני שט"ב נקרא מועד. ובסמ"ק כתב דהטעם משום שפסוק זה נוסד על הקמת המשכן ואין לאומרו ביום שנחרב. וכ"פ מו"ר מופת הדור בחזו"ע (הלכות ט"ב שחל במוצ"ש הלכה ו).

כד. פתח עינים להרב ששון בכר פרסיידו (דף נג ע"ג ד"ה וגם) ובכה"ח סופר (סי' תקנט ס"ק ט) הביא בשם הטור וב"י לומר תתקבל אחר תפילת שמונה עשרה של ערבית ושכן כתבו האחרונים עי"ש.

כה. שו"ע (סי' תקנט סעי' ט). ודעת מו"ר האול"צ (ח"ג פכ"ט תשובה ט) שאם המילה קודם חצות מותרים אף קודם חצות.

כו. משנ"ב (ס"ק לו).

כז. אול"צ (שם).

כח. דעת מרן החיד"א בברכ"י, וכ"ה בכה"ח (סי' תקנט ס"ק סט) בשם עוד אחרונים דבמילה דחויה משלימין התענית. וכ"ה במשנ"ב (ס"ק לח) לענין פדיון הבן דחוי. אבל באול"צ (שם) כתב דמסתבר דהגם דהמילה דחויה, מ"מ היו"ט הוא בזמנו ביום שנעשית המילה, ועל כן הוי ככל יו"ט דידיה דדחי תענית דחויה. וכ"כ הגרש"ז אויערבאך זצ"ל.

כט. מ"ב (סי' תקנד ס"ק מא), כה"ח (שם ס"ק צ).

ל. רמ"א (סי' תקנט סעי' ב), והטעם כתב הכה"ח (שם ס"ק ח"י) בשם הלבוש דלאו זמן ברכה ושמחה הוא. והוסיף עוד שכמו כן אין לברך הבנים וכמו שכתב בסי' תקנו (סוף אות א) עי"ש.

לא. שו"ע (סי' תקנו), ובמ"ב (ס"ק ד), והטעם דאין מברכים על הנר אלא במוצאי שבת בזמן שנבראו וכן אין מברכים על הבשמים אלא במוצאי שבת דוקא דמשום נפש יתירה היא, וכמובא בשו"ע (סי' רצט) ובמ"ב (ס"ק יח).

לב. שו"ע (סי' רצט סעי' ו) כי"א. כה"ח (ס"ק כו). שו"ת אול"צ (ח"ב פכ"ב תשובה י). ועין למו"ר מופת הדור בשו"ת יביע אומר (סי' קח אות קמג) ובחזו"ע (שבת ח"ב עמוד תטו)

לג. ברכי יוסף (סי' תקנח ס"ק ב), כה"ח (סי' תקנא ס"ק קל), שו"ת אור לציון (ח"ג פכ"ט תשובה כו), חזו"ע (מוצאי תשעה באב במקורות להלכה ג).

לד. מ"ב (סי' תקנח ס"ק ד). ספר הליכות שלמה (עמ' תמט). מו"ר מופת הדור בחזו"ע (שם במקורות להלכה ד ד"ה ומיהו במוצאי ת"ב).