דיני צום תשעה באב

כ"ב תמוז תשפ"ה | 18/07/2025 | 10:55

א. גזרו חז"ל שינהגו חמשה עינויים ביום זה: אכילה ושתיה, רחיצה, נעילת הסנדל, סיכה, תשמיש המיטה, ואיסורים נוספים. ודברים אלו אסורים מתחילת התענית בשקיעת החמה ועד סופה למחרת בצאת- הכוכבים, ואין להקל בהםלה. וכל אדם, בין איש או אשה, שהגיעו לגיל מצוות, מוזהרים בכל האמור לעיל.

ב. לא ילכו יחפים ממש בט"ב אלא ילבשו מנעל של בגד, אבל של עור אסור, ואם נגע בידיו בזה המנעל צריך נטילה כדין נוגע במנעל של עורלו.

ג. מותר ללבוש מנעל העשוי מבד ומגומי ומשאר מיניםלז ואף אם הם נוחות ביותר כדוגמת נעלי קרוקס ורגיל ללבשן במשך השנה, דגזירת חז"ל הייתה רק על נעלי עורלח.

ד. יולדת תוך שלושים ללידתה, פטורה מהתענית [ואף לאשכנזים יש להקל בזה], ואפילו אם מרגישה טובלט. והוא הדין לאשה שעברה הפלה (והיא תוך ל' יום)מ. ולאחר שלושים יום, חייבת להתענות, אף אם היא מניקה, אלא אם כן היא חלשה וצריכה לאכול, שאז דינה כחולהמא.

ה. חולה שהוא חלוש וחש בגופו, אף על פי שאין בו סכנה, פטור מלהתענות, לפי שבמקום חולי לא גזרו חכמיםמב. וכן ילדים שלא הגיעו לגיל מצוות, פטורים מן התענית, אפילו שנה קודם גיל מצוות, ואין להם להתענות אפילו תענית שעותמג.

ו. החולה וכן היולדת שמותר להם לאכול בצום, אינם צריכים לאכול לשיעוריןמד, ומותרים לאכול מיד בבוקר כהרגלםמה. והוא הדין אם הוצרכו לכך בלילה, אבל יזהרו שלא לאכול לשם תענוגמו.

לה. שו"ע (סי' תקנ סעי' ב. תקנג סעי' ב. תקנד סעי' א) מ"ב (סי' תקנד ס"ק א. ותקנה ס"ק ג).

וכתב מו"ר מופת הדור בחזו"ע (איסור נעילת הסנדל הלכה ו) וז"ל: כל מצות שנוהגות באבל ונוהגות גם בתשעה באב אסורים כל היום כולו, ואין אומרים אפילו באחד מהם מקצת היום ככולו (חוץ מישיבה על הקרקע דשרי אחר חצות לישב כרגיל), ולכן אנשים שמקילים לבוא למנחה של תשעה באב במנעליהם יש למחות בהם, ולהודיעם חומר האיסור, ושאין להקל בזה כל היום עד צאת הכוכבים. ואף הנשים אין להם להקל בזה ודינם כאנשים.

לו. בא"ח (ש"א פר' דברים אות כא).

ובענין נתינת עפר בתוך מנעל עור, כתב מו"ר האול"צ (ח"ג פכ"ט בביאורים לתשובה טו) וז"ל, ופשוט שאין להתיר להלך בתשעה באב בנעלי עור על ידי שיתן עפר במנעלים. ומה שהביא במ"ב (סי' תקנד ס"ק לג) בשם הט"ז ליתן עפר במנעלים, היינו למי שהותר בנעילת הסנדל, כגון ההולך בדרך, וכמו שמבואר שם, אבל ודאי שאין להתיר לילך בנעלי עור על ידי נתינת עפר במנעלים.

וביותר, שלפי מה שכתב הרב מבריסק בחידושיו על הרמב"ם (חידושי רי"ז הלוי בהלכות תעניות), שהעינויים בתשעה באב באים גם מדין עינוי וגם מדין אבילות, ע"ש. ועל כן אף אם היה מועיל מצד עינוי ליתן עפר במנעלים, הרי שמצד אבילות אין חילוק בזה, וודאי שלא מועיל ליתן עפר במנעלים. עכ"ל.

לז. שו"ע (סי' תקנד סעי' טז) וז"ל: נעילת הסנדל, דוקא של עור; אבל של בגד או של עץ או של שעם (פי' קליפי עץ) וגמי, מותר. וכ"כ הבא"ח (ש"א פר' דברים אות כא).

לח. מו"ר מופת הדור (איסור נעילת הסנדל בת"ב הערה ב ד"ה נעלי ספורט וכו').

לט. שו"ע (סי' תקנד סעי' ו) חיה כל שלשים יום, וכן חולה שהוא צריך לאכול, אין צריך אומד אלא מאכילין אותו מיד.

וכ"כ מו"ר מופת הדור בחזו"ע (שם הלכה ג), וכתב בביאורים וז"ל: מסקנא דדינא שיולדת בתוך שלשים מיום הלידה פטורה מן התענית של תשעה באב, וכמו שפסק מרן השלחן ערוך שקבלנו הוראותיו, וכל שכן בדורות הללו שירדה חולשה לעולם שאין היולדת רשאית להתענות. ואפילו לא אמרה צריכה אני מאכילים אותה, ותאכל בבוקר מיד כהרגלה, וכמ"ש הגאון אבני נזר. ונראה לפע"ד שאף לאחינו האשכנזים היוצאים ביד רמ"א יש להקל ליולדות בתוך שלשים שלא להרשות להן להתענות, וכמ"ש הגרי"מ אפשטיין בערוך השלחן (סי' תקנד סעי' ח), שלא החמיר הרמ"א ביולדת בתוך שלשים אלא בימיהם שהיו בריאים וחזקים, אבל בדורות הללו חלילה ליולדת להתענות בתוך שלשים בט' באב, כי בודאי עדיין חלושה היא מהלידה, והיא כמו חולה ממש, ולכן אין להניחה להתענות בט' באב. ע"ש. וכ"ש שאף הרמ"א סיים שהמיקל לא הפסיד. ושלא כמ"ש המשנה ברורה, וכן בשו"ת שבט הלוי ח"ו (סי' ע אות ד), שיש להחמיר כהרמ"א, ורק בט' באב דחוי יש להקל. דליתא, שהעיקר כמ"ש מרן הש"ע להתיר ליולדת תוך שלשים שלא להתענות, בכל ענין. ולא אכחד שהרופאים אומרים שבזמנינו שהרפואה התפתחה גם היולדות מסוגלות להתענות תוך שלשים. וכ"כ בשו"ת דברי יציב (חאו"ח ח"ב סי' רלג). מ"מ אין לנו לזוז מדברי הפוסקים הרמב"ן והריטב"א והר"ן והרב המגיד והטור ומרן השלחן ערוך, שיולדת תוך שלשים פטורה מלהתענות. (וע' בשו"ת קנין תורה חלק ו (סי' לב). ודו"ק). ומכל מקום אף שהותר ליולדת בתוך שלשים לאכול בט' באב, לא תאכל להתענג במאכל ומשתה, וכמבואר בתוספתא (ספ"ב דתענית) ובירושלמי (תענית פ"א ה"ה). וכ"כ ראבי"ה (סי' תתסד) והאור זרוע (סי' תטז). וכן פסק מרן בש"ע (סי' תקנד סעי' ה).

מ. מו"ר מופת הדור (שם הלכה ד).

מא. מו"ר האול"צ (שם תשובה ד).

מב. מו"ר מופת הדור (שם הלכה ג).

מג. בה"ל (ריש סי' תקנ). מו"ר מופת הדור (שם דין החייבים ופטורים מן התענית הלכה ז).

מד. מו"ר מופת הדור (שם הלכה ה).

מה. כנ"ל בביאורים (להלכה ב).

מו. שו"ע (סי' תקנד סעי' ה).