דיני תפילת שחרית יום הכיפורים

כ"ח אלול תשפ"ה | 21/09/2025 | 01:51

א. ישכים באשמורת, ויטול ידיו בטהרה עד קשרי אצבעותיו בלבד. והמקובלים כתבו, כי היום אין רוח רעה כל־כך שולטת, ולכן די בנטילת אצבעותיו בלבד. ויברך ברכות השחר. ומדלגים ברכת שעשה לי כל צרכי ולא מברכים אותה ^א. ומו"ר מופת הדור פסק לברכה, לפי שאין הברכה אלא ברכת השבח, על מנהגו של עולם, ועוד שמותר לנעול נעלי גומי ^ב.

ב. מנהג קדום הוא לומר סדר "כתר מלכות" שתיקן הרב שלמה אבן גבירול ז"ל מספרד, המתאר את גודל וכבוד הבורא, ואת גודל חכמתו ויצירתו בשמים ובארץ, ומכניס בלב האדם פחד ומורא בידיעת השם יתברך ^ג. ויש ג"כ סדר "כתר מלכות" לרבינו הרדב"ז והשבחים שם נוראים ונפלאים ומיוסדים על פי חכמי הקבלה ^ד, ואנחנו נוהגים לקרא "כתר מלכות" של מו"ר הגאון הרי"ח הטוב.

ג. עקידת יצחק אבינו ע"ה היתה ביום הכיפורים, ועל כן דבר בעיתו מה טוב שישתדל לקוראה היום בכוונה גדולה ^ה.

ד. פיוט הנשגב האדרת והאמונה לחי העולמים, מקורו בספר היכלות ובספר הקנה, ונוהגים לאומרו קודם ברוך שאמר בר"ה ויוהכ"פ ^ו. ובישבתינו הקדושה אין אומרים אותו. ואמנם אפשר לאומרו קודם התפלה.

ה. באמרו אל נקמות ה', יכוין שינקום ה' נקמת עשרה הרוגי מלכות, ובפרט ביום הכפורים, כי רבי עקיבא ע"ה נהרג ביום הכפורים, ולכן בסליחות יש להוסיף עשה למען עבדך רבי עקיבא בן יוסף הנהרג על יחוד קדושת שמך, כמו שתיקן רבנו יוסף חיים זצוק"ל ^ז.

ו. אין להוסיף לומר בפסוקי דזמרה ולא קודם ברוך שאמר שום מזמור ממה שמודפס בסידורים, ואין לשנות, אלא יאמר רק המזמורים שאומרים כל שבת. וכן הוא מנהג ק"ק חסידים "בית אל" ומנהג ישיבתנו הק' ^ח.

ז. אומרים "שיר המעלות ממעמקים" ויכוון היום על עומק עשירי "מערב מלכות" ורומז למקום עליון ונורא, היא הבינה, שהתשובה מגעת עד אליה ^ט.

ח. נוהגין ליתן מי ורדים לריח טוב במים שיטלו מהם הכהנים בשחרית ומוסף, ובפרט בנעילה ^י, וצריך ליזהר ליתנם מערב יוהכ"פ, משום שאסור להוליד ריח במים ביוהכ"פ ^יא.

ט. אין מוסיפים לומר שום פיוט ולא סדר קדושות שאינן מסדר התפילה, לא השליח ציבור ולא הסומך כלל משום חשש הפסק, ושמא אין אותן בקשות מתוקנות על דרך האמת, אלא מתפללים כל סדר התפלה מתחילה עד סוף בלי שינוי ותמורה, ומזה יבין וילמד ק"ו בנפשו שלא ישיח ח"ו שיחת חולין באמצע התפילה, בפרט ביום הקדוש הזה ^יב.

י. אחר יהיו לרצון אומרים כל התחנונים הנזכרים בגמ' מסכת ברכות (דף טז: יז.), רבא כי הוי מסיים צלותיה וכו', ר' אלכסנדרי בתר צלותיה וכו', ר' אלעזר וכו', ר' יוחנן, ר' זירא, רב, רב חייא, רבי ספרא, רבי אלכסנדריא, מר בר רבינא וכו' ^יג.

יא. טוב לכוין בשעת ברכת כהנים בשם בן כ"ב אותיות, שמורכב מהשמות: "אנקת"ם פסת"ם פספסי"ם דיונסי"ם", כמנין כ"ב אותיות התורה, ויוצא מהתיבות: "יברכך הוי"ה", "יאר הוי"ה", "ישא הוי"ה", והם כנגד כ"ב האותיות, ועוד אחד שרומז על מקורם ^יד.

יב. בסיום החזרה מתחיל הסליחות, ופותח בפיוט, "למענך אלהי רצה עם לך שיחר, לחלות פניך במעמד השחר", שחיבר רבי דוד אבן פקודה ז"ל ^טו.