פרשת ויצא - חס"ה לשבת

מדוע יעקב אבינו הגן עם אבנים רק על הראש? במה טעה הסוחר שהלך לקנות שוורים? והאם יש עניין להיות במקום פתוח בקבלת שבת? • חידוש סיפור והלכה לשבת פרשת ויצא

יום רביעי ו' כסלו תשפ"ו | 26.11.2025 | 14:05

חידוש

"וַיִּקַּח מֵאַבְנֵי הַמָּקוֹם וַיָּשֶׂם מְרַאֲשֹׁתָיו וַיִּשְׁכַּב בַּמָּקוֹם הַהוּא" (כח, יא)

יהודי פנה אל הרב הקדוש רבי יחזקאל מקאז'מיר זי"ע וביקש עצה טובה וברכה לפני שיוצא לפרנסה, אמר לו הרב, כתיב ויקח מאבני המקום וישם מראשותיו, וכתב רש"י, עשאן כמין מרזב סביב לראשו, שירא מפני חיות רעות. עד כאן. ותמוה, וכי שמירה יש בגדר אבנים סביב הראש בלבד, והרי עדיין כל גופו אינו שמור מן החיות והמזיקים?

אלא, משל לציפור שנפלה לתוך בוץ [בִּיצָה] והחלה לשקוע בו יותר ויותר. כל עוד שכנפיה לא טבעו, עדיין בידה לצאת מהבוץ על ידי כנפיה, אך אם גם כנפיה טבעו בתוככי הבוץ, עשות זאת לא תוכל, ברם עדיין כל זמן שראשה מחוץ לבוץ, תוכל לזעוק להצלה שיבואו להושיעה. אבל כשגם הראש נשקע בבוץ, אוי לה... ולכן בצאת יעקב אבינו חרנה לבית לבן הרמאי, נתיירא מפני חיות רעות, וחשש מאד מה מצפה לו שם, על כן עשה "שמירה מעולה" סביב לראשו, כי כל זמן שהראש לא "שקע", עדיין אפשר לאדם לזעוק לעזרה ולהצלה.

אמר לו הרב הקדוש, כך גם אתה, כשיוצא הנך לעבודת הפרנסה, הזהר על "ראשך" לבל ישקע בהבלי העולם הזה, ותשמור על ה"אמונה" שבמח, ובזה תנצל מכל הבלבול והרע, ובכל עת ובכל זמן עדיין תהיה מקושר כראוי אל ה' הוא האלהים.

"וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה" (כח, יב)

מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, הביא אותנו לזה העולם, עולם שיש בו את כל הפיתויים והניסיונות, ורוצה שנעבוד אותו דווקא בעולם הזה, עם כל הניסיונות והקשיים שיש, והעיקר שנקדש את האמצעי - שניקח את ה"עולם הזה" עם כל מה שיש בו, כסף, זהב, אכילה ושתיה ונקדשם, נעלה אותם מעלה מעלה.

סיפור

"וַיִּדַּר יַעֲקֹב נֶדֶר לֵאמֹר אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי" (כח, כ)

מעשה באדם עשיר שהיה נדיב לב ובעל צדקה, אך לבו לא היה שלם באמונה ובהשגחה פרטית, בלבבו סבר תמיד כי את כל עושרו רכש בכוחו ובעוצם ידו. פעם יצא ליום השוק על מנת לקנות שוורים, בדרך פגע בו אליהו הנביא שנראה אליו כסוחר, שאלו אליהו, להיכן אתה הולך? אמר לו, לשוק אני הולך לקנות שוורים. אמר לו אליהו, אמור, אם ירצה השם, או אם יגזור ה' יתברך. השיב לו הסוחר, הרי המעות בכיסי, והדבר תלוי אך ורק ברצוני. השיבו אליהו, אם כך אתה אומר, לא תצליח.

ואכן, כאשר המשיך הסוחר בדרכו, נפל כיס המעות מאמתחתו בלא שהרגיש בכך. ראה אליהו את הכיס, והניחו על סלע בלב היער במקום שאין בני אדם עוברים שם. הסוחר הגיע לשוק, ולאחר יגיעה רבה מצא שוורים מובחרים, וכאשר רצה לשלם בעבורם, הבחין שהמעות אבדו לו, וחזר לביתו בפחי נפש.

אחרי זמן מה נטל שוב מעות, ויצא מביתו אל השוק לקנות שוורים, הפעם בא אליו אליהו בדמות זקן וחזר על שאלתו כבפעם הקודמת. כשראה שעדיין אינו אומר בעזרת ה', אמר לו שנית, אמור אם ירצה ה', או אם יגזור ה'. כיון שהסוחר לא שעה לדבריו גם בפעם הזאת, הפיל עליו אליהו תרדמה, כשנרדם נטל ממנו את כיס המעות והניחו אצל הכיס הראשון במעבה היער. כאשר הקיץ הסוחר משנתו, ראה שהכסף נגנב ממנו, ושב אל ביתו אבל וחפוי ראש. מתוך צערו התבונן בשני המקרים שקרו לו והגיע למסקנה שבודאי יד ה' בדבר, והוא עונש שהגיע לו על שלא שמע לאנשים שלימדו אותו להאמין בהשגחת הבורא יתברך. מיד קיבל על עצמו, שמאותו יום ואילך יאמר, אם ירצה השם על כל דבר שירצה לעשות.

כאשר יצא בפעם השלישית אל השוק, שב ונגלה אליו אליהו הנביא בדמות נער עני המבקש עבודה, שאלו אליהו להיכן אתה הולך, אמר לו הנני הולך לשוק לקנות שוורים אם ירצה השם. בירכו אליהו בברכת הצלחה, וביקשו שאם יזדקק לעזרה בהנהגת השוורים יקרא לו. אמר לו הסוחר אם אך יעזור לי ה' יתברך שאקנה שוורים, אשכור אותך לעזור לי. הצליח הסוחר בדרכו ומצא שוורים מובחרים בזול, ושכר את הנער להנהיגם. בדרכם הביתה, ברחו לפתע השוורים לתוך היער, רדף הסוחר אחריהם עד שלפתע נעצרו ליד סלע עליו מצא מונחים את שני הכיסים שאבדו לו, שמח הסוחר והודה לה', והמשיך בדרכו עם הנער והשוורים. כאשר הגיע לביתו נעלם לפתע הנער. אז הבין הסוחר כי יד ההשגחה העליונה היתה בכל אשר אירע לו.

הלכה

קבלת שבת קודש

א. לכתחילה מצוה מן המובחר לצאת אל השדה ולעשות שם קבלת שבת. ואם אי אפשר לו, טוב לצאת לחצר במקום פנוי ומגולה.

ב. לפי מה שכתב האר"י ז"ל בשעה"כ, שבאמירת בואי כלה מקבלים תוספת הנפש מבחינת קדושת הלילה, הוי קבלת שבת באמירת בואי כלה, וא"כ משאמר בואי כלה, אפי' שעדיין היום גדול, נאסר בעשיית מלאכה, וכן יהיה אסור לטעום כלום עד שיקדש.

ג. מנהג חסידים ק"ק "בית אל" יכב"ץ, לקרות בכל ערב שבת שיר השירים כולו בנעימה בין מנחה לערבית לאחר שאומרים "מזמור שיר ליום השבת" "וה' מלך גאות לבש". וכן מנהגנו בק"ק חסידים "נהר שלום" תכב"ץ.

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!