הלכות ימי חנוכה

י כסליו תשפ"ו | 30/11/2025 | 20:09

א. בבית שני גזרו מלכי יון גזרות על ישראל, ובטלו דתם, ולא הניחו אותם לעסוק בתורה ובמצוות, ופשטו ידיהם בממונם ובבנותיהם, ונכנסו להיכל ופרצו בו פרצות, וטמאו הטהרות, וצר להם לישראל מאד מפניהם, ולחצום לחץ גדול, עד שריחם עליהם אלקי אבותינו והצילם מידם, וגברו בני חשמונאי הכהנים הגדולים והרגום, והושיעו את ישראל מידם, והעמידו מלך מן הכהנים, וחזרה מלכות לישראל יותר ממאתים שנה עד חרבן בית שני.

וכשגברו ישראל על אויביהם ואבדום, היה זה ביום כ"ה בכסלו ג' אלפים תרכ"ב. ונכנסו להיכל, ולא מצאו שמן טהור להדליק המנורה שבבית המקדש אלא פך אחד של שמן, ולא היה בו להדליק אלא יום אחד בלבד, ונעשה נס והדליקו ממנו נרות המערכה במשך שמונה ימים, עד שכתשו זיתים והוציאו שמן טהור.

ומפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור, שיהיו שמונה ימים אלו מיום כ"ה בכסלו, ימי שמחה והלל, ומדליקים בהם נרות על פתחי הבתים, בכל לילה ולילה משמונה הלילות, לפרסם הנס ולגלותו. וימים אלו נקראים "חנוכה" ואסורים בהספד ^א ובתענית כימי הפורים ^ב, והדלקת הנרות בהם היא מצוה מדברי סופרים כקריאת המגילה ^ג.

ב. ימי חנוכה הם ימי שמחה והלל, ואין להיות עצוב בהם, כי אם להראות ששון ושמחה על כל הטוב שעשה עמנו אלקינו בימים האלה ^ד.

ג. ימי חנוכה הם הכנה לאורו של משיח, כמו שכתוב "ערכתי 'נר' למשיחי", ובימים אלה מזריח לנו הקב"ה אורו של משיח צדקינו שיתגלה במהרה בימינו אמן ^ה.

ד. ימים אלה קדושים מאד כיון שבהם נמסרו סודות התורה למשה רבינו ^ו ובפרט שאורות התשובה מאירין עד ימי החנוכה ^ז ויורד אור גדול מהבינה העליונה אל הנפשות הפחותים ביותר ולכן ישתדל לעבוד את השי"ת בהתלהבות גדולה ^ח.

א. ומהאי טעמא אין עולים האבלים במלאת השבעה לבית הקברות מפני שמתעוררים שם לבכי ולמספד. ולפי"ד המקובלים יש לימנע גם מהקמת מצבה בימים אלו. ובקברות צדיקים שאין מתעוררים שם לבכי מותר, וכן משמע בבא"ח (ש"א פר' וישב אות כב), ועי' חזו"ע (עמוד יא). וסעודת הבראה יעשו בקפה ולא בביצים ובעדשים. (חזו"ע שם).

ב. ובספר אשרי האיש (ח"ג עמוד רעג) כתב שכיון שאסור להתענות בשמונה ימי החנוכה לכן מי שרואה שיתאחר מארוחת הבוקר עד חצות חייב לטעום משהוא לפני חצות כדי שלא יחשב תענית. וגם שתיה מועילה לענין זה.

ג. הרמב"ם (פ"ג מהלכות חנוכה הלכה א-ג). ועיין עוד בב"י (סי' תרע) שהביא הטעם שהוצרכו להדליק שמונה ימים מאותו פך, מפני שכל ישראל היו בחזקת טמאי מתים, ואי אפשר לתקן שמן טהור עד שיעברו שבעה ימים מיום טומאתם, ועוד יום נוסף לכתישת הזיתים ותיקונם להוציא מהם שמן טהור, הרי שמונה.

והר"ן כתב שהיה להם שמן טהור ברחוק ארבעה ימים, והוצרכו לשמונה ימים להליכה ולחזרה. אמנם יש לשאול: מדוע קבעו שמונה ימים, הרי כיון שהשמן שבפך היה בו כדי להדליק לילה אחד, נמצא שלא נעשה הנס אלא בשבע לילות בלבד? ותירץ הב"י: א' - שחילקו את השמן שבפך לשמונה חלקים, ובכל לילה היו נותנים במנורה חלק אחד והיה דולק עד הבוקר, ונמצא שבכל הלילות נעשה הנס. ב' - שלאחר שנתנו שמן בנרות המנורה כשיעור, נשאר הפך מלא כבתחילה, וניכר הנס אף בלילה הראשון. ג' - שבלילה הראשון נתנו כל השמן בנרות ודלקו כל הלילה, ובבקר מצאו הנרות מלאים שמן, וכן בכל לילה ולילה.

ובשאילתות גרס "ולא היה להם שמן אפי' לילה אחד" ולפי"ז שפיר הוי שמונה ימים, וקושיא מעיקרא ליתא.

בחידושי רמב"ן (פרשת בהעלותך) כתב בשם המדרש, אמר לו הקב"ה למשה, לך אמור לאהרן אל תתירא, לגדולה מזאת אתה מוכן, הקרבנות כל זמן שבית המקדש קיים הן נוהגין, אבל הנרות לעולם אל מול פני המנורה יאירו... והנה הדבר ידוע שכשאין בית המקדש קיים והקרבנות בטילין מפני חורבנו אף הנרות בטלות, אבל לא רמזו אלא לנרות חנוכת חשמונאי, שהיא נוהגת אף לאחר חורבן בגלותנו.

ד. כתב הרמב"ם (פ"ג מהלכות חנוכה ה"ג), מפני זה התקינו חכמים שבאותו הדור שיהיו שמונת הימים האלו שתחלתן מליל חמשה ועשרים בכסלו ימי שמחה והלל.

וכ"כ בסדר היום (סדר חנוכה), ימי חנוכה אין להתעצב בהם, כי אם להראות ששון ושמחה על כל טוב שעשה עמנו אלהינו בימים האלו.

ה. בני יששכר (כסלו-טבת, מאמר ב, אות טז), עוד אמר הרב הקדוש מהר"פ [מקאריץ] זצוק"ל שבכל חנוכה בשעת הדלקת הנרות נתגלה האור הגנוז והיא אורו של משיח. וכן דרשו משי"ח ר"ת מדליקין שמונה ימי חנוכה.

וכ"כ מאור עינים (מקץ, ד"ה זמן), ערכתי נר למשיחי (תהלים קלב), מן נר חנוכה הוא הערכה שיבא משיח צדקינו.

ו. חת"ס (מנהגים פט א).

ז. בני יששכר. ספר בת עין (וישב, חנוכה). ספר דבר המוצנע (פר' וישלח עה"פ ויקחם).

ח. וכתב הגאון חיד"א (במורה באצבע סימן ט אות שג) וז"ל: אם לא חשכו הרואות לא יוציא הימים האלה המקודשים בשחוק וקלות ראש כי בימי נסים שחייבים להודות לשמו יתברך במקום הודאה איך יחטא ואשם ולמי שיש לו לב יספיק זה.

ובספר שארית ישראל (שער ב לחנוכה): נ"ח הוא ר"ת נר חנוכה וגם ר"ת חטאת נעורים, שבחנוכה יש תיקון לכל הנשמות אפילו אותם שפגמו מאוד, שאפילו פתילות ושמנים שאין מדליקין בהם בשבת, מפני שהאור מסכסכת בהם, פי' אפילו אותם הנשמות שפגמו מאד, שהאור מסכסכת בהם, היינו שלא יוכל להתאחז בהם ח"ו הניצוץ אלקות, מדליקין בהם בחנוכה, יש להם תיקון בחנוכה, וזהו פי' כבתה אין זקוק לה, פירוש אפילו ח"ו נכבה נקודה יהודית מחמת גודל הפגמים, אז 'אין' הוא אור אין סוף בעצמו כביכול, זקוק לה אומר למעני למעני וכו'.