מאמרי הזוהר הקדוש בענין "מערת המכפלה"

סוד קדושת המערה, גילוי אדם וחוה לאברהם אבינו, הקשר לגן עדן, השראת השכינה וסוד שדה המכפלה על פי הקבלה, מאת מורנו ורבנו ראש הישיבה המקובל הצדיק הרב בניהו שמואלי שליט"א.

כ"א חשון תשפ"ז | 01/11/2026 | 09:57

ח"א קכ"ז ע"א

רִבִּי יְהוּדָה אָמַר הטעם שבחר אברהם אבינו את מערת המכפלה למקום קבורה, אַבְרָהָם יָדַע בְּהַהִיא מְעַרְתָּא סִימָנָא היה יודע באותה מערת המכפלה בסימן ששם תהיה קבורתו, וְלִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ תַּמָּן הָוָה ולבו ורצונו שם היה שיזכה להכנס שם ולהקבר בה, בְּגִין דְּמִקַּדְמַת דְּנָא עָאל לְתַמָּן לפי שמקודם לכן כבר נכנס לשם ביום השלישי למילתו ע"י רפאל שנהפך לפר-אל ורץ להראות לו ולגלות לו את המקום הזה וְחָמָא לְאָדָם וְחַוָּה טְמִירִין תַּמָּן וראה שם את אדה"ר וחוה טמונים שם. וּמִנָּא הָוָה יָדַע דְּאִינוּן הָווּ ומנין היה יודע שאלה ציוני הקברות הם של אדה"ר וחוה. אֶלָּא חָמָא דִּיּוּקְנֵיהּ, וְאִסְתַּכַּל אלא ראה צורתו של אדה"ר ודיוקן נפשו על הקבר איך היא עומדת והתבונן בה וְאִתְפַּתַּח לֵיהּ חַד פִּתְחָא דְגִנְּתָא דְעֵדֶן תַּמָּן ונפתחה לו שם דרך אחת ופתח אחד של גן עדן שם במערת המכפלה [ב] וְהַהוּא דִיּוּקְנָא דְאָדָם הָוָה קָאִים לְגַבֵּיהּ ואותה הצורה של אדה"ר היתה עומדת אצלו בפתח ג"ע, ולכן ידע שהנפש שעל הקבר היא אדה"ר.

וְתָא חֲזֵי ובא וראה, כָּל מָאן דְּאִסְתַּכַּל בְּדִיּוּקְנָא דְאָדָם לָא אִשְׁתַּזִּיב לְעָלְמִין מִמִּיתָה כל מי שמסתכל בדיוקן ובצורה של אדה"ר לא ינצל לעולם מהמות כי כך היא הדרך חולה שרואה דמות אדה"ר סימן לו שימות, בְּגִין דְּהָא בְּשַׁעֲתָּא דְבַר נָשׁ אִסְתַּלַּק מֵעַלְמָא לפי שהרי בשעה שהאדם מסתלק מזה העולם, חָמֵי לֵיהּ לְאָדָם, וּבְהַהוּא זִמְנָא מִית רואה את אדה"ר ובאותו זמן מת. אֲבָל אַבְרָהָם אִסְתַּכַּל בֵּיהּ וְחָמָא דִיּוּקְנֵיהּ וְאִתְקַיַּים אברהם אבינו הסתכל באדה"ר וראה את צורתו ובכ"ז התקיים ועמד, וְחָמָא נְהוֹרָא דְנָהִיר בִּמְעַרְתָּא וראה אור אחד שמאיר במערה מצד הנפש של אדה"ר, ועוד ראה את אור השכינה שם וְחַד שַׁרְגָּא דָלִיק ואחד נר דולק מצד הנפש של חוה, כְּדֵין תָּאִיב אַבְרָהָם דִּיּוּרֵיהּ בְּהָהוּא אֲתַר ואז היה תאב וחומד אברהם אבינו שיזכה שדירתו הקבועה לאחר מיתתו תהיה באותו מקום, וְלִבֵּיהּ וּרְעוּתֵיהּ הָוָה תַּדִּיר בִּמְעַרְתָּא ולבו ורצונו היה תמיד שם במערה.

רִבִּי אֶלְעָזָר אָמַר בְּשַׁעֲתָּא דְּעָאל אַבְרָהָם בִּמְעַרְתָּא הֵיךְ עָאל בשעה שנכנס אברהם אבינו בפעם הראשונה במערת המכפלה איך נכנס, כלומר מה הסיבה לכך. בְּגִין דְּהָוָה רָהִיט אַבַּתְרֵיהּ דְּהַהוּא עֶגְלָא דִכְתִיב לפי שהיה רץ אחר אותו העגל שברח ממנו שכתוב וְאֶל הַבָּקָר רָץ אַבְרָהָם וְגו' ולא כתוב הלך אברהם. וְהָהוּא בֶּן בָּקָר עָרַק עַד הָהוּא מְעַרְתָּא וְעָאל אַבַּתְרֵיהּ ואותו פר ברח עד אותה מערה ונכנס אברהם אבינו אחריו וְחָמָא מַה דְּחָמָא וראה מה שראה.

תּוּ בְּגִין דְּאִיהוּ צַלֵּי כָּל יוֹמָא וְיוֹמָא עוד סיבה שנכנס שם לפי שאברהם אבינו התפלל יום יום תפילת שחרית כי הוא תיקן אותה כנודע וְהָוָה נָפִיק עַד הַהוּא חֲקַל דְּהָוָה סָלִיק רֵיחִין עִלָּאִין והיה יוצא כל יום מחוץ לישוב כי לא רצה להתפלל בעיר עד אותה שדה שהיתה אותה שדה מעלה ריחות טובים ועליונים מג"ע והבין שריח זה בא מהמערה, וְחָמָא נְהוֹרָא דְּנָפִיק מִגּוֹ מְעַרְתָּא וְצַלֵּי תַּמָּן וראה אור שיוצא מתוך המערה ולכן היה מתפלל שם תמיד, וְתַמָּן מַלֵּיל עִמֵּיהּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא ושם דיבר עימו הקב"ה, וּבְגִין כָּךְ בָּעָא לַהּ ולפי כך רצה אותה, דְּתֵאוּבְתֵּיהּ הָוָה בְּהָהוּא אֲתַר תַּדִּיר כי רצונו היה באותו מקום תמיד להכנס בפנים ולידע מה הולך שם ושואב עוד אור וכח.

וְאִי תֵּימָא אִי הָכִי אַמַּאי לָא בָּעָא לָהּ עַד הַשְׁתָּא ואם תאמר אם כך הוא מדוע לא רצה וביקש לקנות אותה עד עכשיו, בְּגִין דְּלָא יַשְׁגְּחוּן עֲלֵיהּ אלא, לפי שלא יסתכלו ויאמרו עליו שהוא מחשיב מאד את המערה הזו הוֹאִיל וְלָא אִצְטָרִיךְ לֵיהּ ולפי שלא נצרך אליה עד עכשיו לא עורר על זה. הַשְׁתָּא דְאִצְטָרִיךְ לֵיהּ אָמַר אבל עכשיו שהוא צריך אותה לקבורה ולא יחשבו דברים אחרים לכן אמר, הָא שַׁעֲתָּא לְמִתְבַּע לֵיהּ הרי השעה לבקש ולקנות אותה זה עתה.

תָּא חֲזֵי, אִי עֶפְרוֹן הָוָה חָמֵי בִּמְעַרְתָּא מַה דְּהָוָה חָמֵי אַבְרָהָם בָּהּ בא וראה אם עפרון החיתי היה רואה במערה מה שהיה רואה אברהם אבינו שם, לָא יַזְבִּין לָהּ לְעָלְמִין לא ימכור אותה לעולמים. אֶלָּא וַדָּאי לָא חָמָא בָּהּ וְלֹא כְּלוּם אלא בודאי שלא ראה בה ולא התגלה לו בה כלום, דְּהָא לֵית מִלָּה אִתְגַּלְיָא אֶלָּא לְמָארֵיהּ שהרי אין דבר מתגלה אלא לבעליו, וּבְגִין כָּךְ לְאַבְרָהָם אִתְגַּלְיָא וְלָא לְעֶפְרוֹן ולפיכך לאברהם אבינו נתגלה אותו אור ולא לעפרון כי לא שייכת לו לְאַבְרָהָם אִתְגַּלְיָא דִילֵיהּ הָוָה, (דף קכח ע"א) לְעֶפְרוֹן לָא הָוַת אִתְגַּלְיָא לֵיהּ דְּלָא הָוָה לֵיהּ חוּלָקָא בֵּיהּ לאברהם התגלה כי שלו היא אבל עפרון החיתי לא היה מתגלה לו שום אור כי לא היה לו חלק בה. וּבְגִין כָּךְ לָא אִתְגַּלֵּי לְעֶפְרוֹן כְּלוּם ולכן לא התגלה לעפרון כלום ממנה, וְלָא הָוָה חָמֵי אֶלָּא חֲשׁוֹכָא ולא היה רואה בה אלא אך ורק חושך, וְעַל דָּא זָבִין לָהּ ועל זה מכר אותה.

וּמַה דְּלָא תָּבַע אַבְרָהָם בְּקַדְמִיתָא דְיַזְבִּין לֵיהּ זָבִין ומה שלא תבע אברהם את השדה בתחילה שימכור לו אותה ממש במכר, דְּהָא אַבְרָהָם לֹא קָאָמַר שהרי אברהם לא אמר אֶלָּא וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אֲשֶׁר לוֹ וְגו' ולא ביקש לקנות את השדה מתחילה, רק אח"כ אמר. בְּכֶסֶף מָלֵא יִתְּנֶנָּה לִי וְגו', וְאִיהוּ והוא עפרון אָמַר הַשָּׂדֶה נָתַתִּי לָךְ וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְךָ נְתַתִּיהָ וְגו' והוא מכר לו את השדה אמר כן ומכר. בְּגִין דְּכֹלָּא הָוָה מָאִיס עֲלֵיהּ דְּעֶפְרוֹן דְּלָא יָדַע מַה הִיא לפי שהכל היה מאוס עליו על עפרון שלא ידע מעלתה וערכה, ולכן מכר את השדה אפי' שלא ביקש אברהם.

וְתָּא חֲזֵי ובא וראה, כַּד עָאל אַבְרָהָם בִּמְעַרְתָּא בְקַדְמִיתָא כאשר נכנס במערה בתחילה, חָמָא תַּמָּן נְהוֹרָא ראה שם אור שהאיר את המערה שיראה את האוצרות שיש שם שהם הקברים החשובים, וְאִתְרַמֵּי עַפְרָא קַמֵּיהּ והורם העפר מלפניו, וְאִתְגַּלָּא לֵיהּ תְּרֵין קִבְרִין ונגלו לו שני קברים אַדְּהָכִי אִסְתַּלַּק אָדָם בְּדִיּוּקְנֵיהּ וְחָמָא לֵיהּ לְאַבְרָהָם וְחַיִּיךְ בתוך כך עלה אדה"ר בצורתו מהקבר וראה אדה"ר את אברהם וחייך ושמח כדי שידע שעדיין לא הגיע זמנו של א"א ע"ה, בֵּיהּ (הָוָה) יָדַע אַבְרָהָם דְּתַמָּן הוּא זָמִין לְאִתְקַבְּרָא ובזה ידע אברהם אבינו ששם (הָוָה) הוא עתיד להקבר.

אָמַר לֵיהּ אַבְרָהָם, בְּמָטוּ מִינָּךְ אמר לו אברהם אבינו לאדה"ר בבקשה ממך, קוּסְטְרָא קָטִיר אִית הָכָא האם היכל של נשמות שהוא ג"ע קשור יש כאן, כלומר עד כאן מגיע ג"ע. אָמַר לֵיהּ, קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא טַמָּרַנִּי הָכָא אמר לו אדה"ר הקב"ה טמן אותי כאן, שכאן הוא הפתח לג"ע וסמוך לו וּמֵהַהוּא זִמְנָא עַד הַשְׁתָּא אִתְטַמַּרְנָא ומאותו זמן עכשיו אני טמון כאן ולא עליתי למקומי למעלה ואני טמון כאן כְּגִילְדָּא דְקִירְטָא עַד דְּאָתִית אַנְתְּ בְּעַלְמָא כעור של מקלע עד שבאת אתה בעולם, כי אתה המתקן שלי, הַשְׁתָּא מִכָּאן וְאֵילָךְ הָא קִיּוּמָא לִי וּלְעַלְמָא הָוָה בְּגִינָךְ עכשיו מכאן והלאה הרי הקיום שלי ושל העולם הוא בזכותך כי אתה תתקן אותי ואת כל העולם.

חֲמֵי מַה כְּתִיב וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ ראה מה כתוב אח"כ, קִימָה מַמָּשׁ הָוָה לֵיהּ מַה דְּלָא הָוָה לֵיהּ עַד הַשְׁתָּא קימה ממש היתה לו מה שלא היה לו עד עכשיו, כי על ידי שבא השדה לרשות אברהם קמו השדה התחתון והעליון ברשותו.

רִבִּי אַבָּא אָמַר וַיָּקָם הַשָּׂדֶה, פי' וַדָּאי קִימָה מַמָּשׁ דְּקָם וְאִסְתַּלַּק קַמֵּיהּ דְּאַבְרָהָם בודאי קימה ממש היתה לו שהשדה קם ונתעלה לפני אברהם כמו שקמים לפני אדם גדול כך קמה השדה בְּגִין דְּעַד הַשְׁתָּא לָא אִתְחַזֵּי תַּמָּן כְּלוּם לפי שעד עתה לא היה נראה שם כלום ולא היה לו שום חשיבות ומעלה, וְהַשְׁתָּא מַה דְהָוָה טָמִיר קָם וְאִסְתַּלִּיק וּכְדֵין קָם כֹּלָּא בְּנִמּוּסוֹי ועתה שקנה אותה אברהם שידע ערכה וסודה לכן מה שהיה סתום קם ונתעלה כמשפטו וכאשר נתעלה השדה התחתון גם השדה העליון נתעלה זה כנגד זה.

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן בְּשַׁעֲתָּא דְעָאל אַבְרָהָם בִּמְעַרְתָּא וְאָעִיל שָׂרָה תַּמָּן אמר רשב"י, בשעה שנכנס א"א ע"ה למערה והכניס את שרה לשם, קָמוּ אָדָם וְחַוָּה וְלָא קַבִּילוּ לְאִתְקַבְּרָא תַּמָּן קמו אדם וחוה כנגדם ולא רצו לקבלם להקבר שם, אָמְרוּ וּמַה אַנַּן בְּכִסּוּפָא קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא עַלְמָא בְּגִין הַהוּא חוֹבָא דְגָרִימְנָא אמרו אדם וחוה והרי אנחנו בבושה לפני הקב"ה בעולם העליון בשביל אותו החטא שגרמנו וְהַשְׁתָּא יִתּוֹסַף לָן כִּסּוּפָא אַחֲרָא מִקַּמֵּי עוֹבָדִין טָבִין דִּבְכוּ ועכשיו עוד תתווסף לנו בושה אחרת מפני המעשים הטובים שבכם.

אָמַר אַבְרָהָם הָא אֲנָא זָמִין קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּגִינָךְ דְּלָא תִּכְסִיף קַמֵּיהּ לְעָלְמִין אמר א"א ע"ה לאדם הראשון אני מוכן להתפלל לפני הקב"ה בשבילך שלא תבוש עוד לעולם. מִיָּד וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת (דף קכח ע"ב) שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, ומפרש מָאי וְאַחֲרֵי כֵן מה באו ללמד לי התיבות "ואחרי כן", בָּתָר דְּקַבִּיל אַבְרָהָם עֲלֵיהּ מִלָּה דָא ומפרש, לאחר שקיבל א"א ע"ה עליו דבר זה להתפלל על אדם הראשון.

אָדָם עָאל בְּדוּכְתֵּיהּ חַוָּה לָא עָאלַת ואז אדה"ר חזר ונכנס בחזרה למקומו כי נתפייס בדברי א"א ע"ה, אבל חוה לא הסכימה להכנס שפחדה מאדה"ר שיאמר לה כנגד, ראי צדקת זו כמה טובה גרמה לבעלה ואת כמה צרות גרמת לי, עַד דְּקָרִיב אַבְרָהָם וְאָעִיל לָהּ לְגַבֵּי אָדָם וְקַבִּיל לָהּ בְּגִינֵיהּ עד שבא א"א ע"ה ופייס אותה ששרה היא התיקון שלה ובזכותה יהיה לה שלום עם אדה"ר ואז הכניס אותה א"א ע"ה וקיבל אותה אדה"ר בזכות א"א ע"ה, הָדָא הוּא דִכְתִיב זהו שכתוב וְאַחֲרֵי כֵן קָבַר אַבְרָהָם אֶת שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, לְשָׂרָה לָא כְּתִיב אֶלָּא אֶת שָׂרָה לְאַסְגָּאָה חַוָּה ומפרש, לא כתוב קבר אברהם לשרה אלא את שרה תיבת "את" באה לרבות שגם את חוה הכניס למקומה, וּכְדֵין אִתְיַישָּׁבוּ בְּדוּכְתַּיְיהוּ כִּדְקָא יָאוּת ואז התיישבו אדם וחוה במקומם בעולם העליון כראוי, הָדָא הוּא דִכְתִיב וזהו שכתוב, (בראשית ב) אֵלֶּה תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ בְּהִבָּרְאָם, וְתָנֵינָן בְּאַבְרָהָם ולמדנו אל תקרי בהבראם אלא באברהם, שבזכותו התקיימו תולדות השמים והארץ, ומפרש מי הם תולדות השמים והארץ.

תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ דָּא אָדָם וְחַוָּה הם אדם וחוה שעתה בזכות אברהם נתקיימו ועמדו בג"ע וכאן במערת המכפלה. אֵלֶּה הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ לָא כְּתִיב לא כתוב אלה השמים והארץ שיהיה משמע ממש שמים וארץ, אֶלָּא תּוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם וְהָאָרֶץ וְלֹא תּוֹלְדוֹת בַּר נָשׁ אלא תולדות שמים שהוא ז"א וארץ שהיא הנוק' והם אדם וחוה שהקב"ה ברא אותם והם לא תולדות בני האדם. וְאִינוּן אִתְקַיָּימוּ בְּגִינֵיהּ דְּאַבְרָהָם והם נתקיימו בזכותו ובשביל אברהם. וּמִנָּא לָּן דְּאִתְקַיָּימוּ בְּגִינֵיהּ דְּאַבְרָהָם ומנין לנו שנתקיימו בזכות אברהם. דִּכְתִּיב וַיָּקָם הַשָּׂדֶה וְהַמְּעָרָה אֲשֶׁר בּוֹ לְאַבְרָהָם פי' בזכות אברהם היתה קימה וכח וקיום לאותם האנשים הקבורים שם. וְעַד דְאָתָא אַבְרָהָם לָא אִתְקַיָּימוּ אָדָם וְחַוָּה בְּדוּכְתַּיְיהוּ בְּהַהוּא עָלְמָא ועד שבא אברהם אבינו לא נתקיימו אדם וחוה במקומם בג"ע של מעלה כי עדיין לא זכו להכנס למחיצתם.

רִבִּי אֶלְעָזָר שָׁאִיל לְרִבִּי שִׁמְעוֹן אֲבוֹי ר' אלעזר שאל את רשב"י אביו, אָמַר הַאי מְעַרְתָּא לָאו אִיהוּ כָּפִילְתָּא אמר, וכי זו המערה היא לא כפולה, דְּהָא כְּתִיב מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה והרי כתוב מערת המכפלה שהיתה מערה כפולה בית ועליה, וּקְרָא קָרֵי לָהּ לְבָתָר מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה, מַכְפֵּלָה קָא קָרֵי לֵיהּ לַשָּׂדֶה והרי אח"כ קורא לה מערת "שדה" המכפלה הרי מכפלה קורא לשדה ולא למערה ובודאי תפוס לשון אחרון.

אָמַר לֵיהּ הָכִי קָארֵי לֵיהּ מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה אמר לו רשב"י כך קוראים אותה מערת המכפלה כי הפסוק קורא לה כך כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר כמו שנאמר וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָה, אֲבָל וַדָּאי חַיֶּיךָ לָאו מְעַרְתָּא אִיהוּ מַכְפֵּלָה אבל שיהיה לך ברור כמו שאתה חי בודאות שאפי' שהתורה קוראת את המקום מערת המכפלה לא המערה עצמה נקראת מכפלה כי היא לא היתה בית ועליה אלא חדר לפנים מחדר ולא ע"ש זה נקראת מכפלה. וְלָאו שָׂדֶה אִקְּרֵי מַכְפֵּלָה ולא שם השדה הוא מכפלה, אֶלָּא הַאי שָׂדֶה וּמְעַרְתָּא אלא זו השדה והמערה עַל שׁוּם מַכְפֵּלָה אִקְּרוּן שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה וַדָּאי על שם השדה העליונה שהיא השכינה "המלכות" ששרתה שם נקראת "מכפלה" כי המלכות היא שם ב"ן כזה: יו"ד ה"ה ו"ו ה"ה שהיא הוי"ה כפולה גימ' חמשים ושתים וְלָא מְעַרְתָּא, דְּהָא מְעַרְתָּא בַּשָּׂדֶה אִיהִי, וְהַהוּא שָׂדֶה קָאִים בְּמִלָּה אַחֲרָא ולא נקרא כל המקום מערת המכפלה שהרי המערה היתה בתוך השדה וע"ש השדה נקראת וזה השדה עומד על באור שהוא שדה רוחני עליון שהיא השכינה.

תָּא חֲזֵי בא וראה, יְרוּשָׁלִַם כָּל אַרְעָא דְיִשְׂרָאֵל אִתְכַּפַּל תְּחוֹתָהּ העיר ירושלים כל ארץ ישראל נכפלה תחתיה ורומזת על השראת השכינה שישנה בירושלים. וְאִיהִי קָיְימָא לְעֵילָּא וְתַתָּא והיא השכינה נמצאת בעליונים ובתחתונים, כְּגַוְונָא דָא יְרוּשָׁלִָם לְעֵילָּא יְרוּשָׁלִָם לְתַתָּא כדוגמא זו יש ירושלים של מעלה וירושלים של מטה, אֲחִידָא לְעֵילָּא וְאַחִידָא לְתַתָּא קשורה למעלה וקשורה למטה, יְרוּשָׁלִָם לְעֵילָּא אֲחִידַת בִּתְרֵין סִטְרִין לְעֵילָּא וְתַתָּא (יְרוּשָׁלִָם לְתַתָּא אֲחִידַת בִּתְרֵין סִטְרִין לְעֵילָּא וְתַתָּא) וּבְגִין כָּךְ כְּפִלְתָּא הִיא ירושלים של מעלה אחוזה בב' צדדים למעלה כאשר יונקת, ולמטה כאשר משפיעה, ולכן היא כפולה.

וְעַל דָּא הַאי שָׂדֶה מֵהַהִיא כְּפִלְתָּא אִיהוּ דְבֵיהּ שָׁרְיָא ולכן שדה זו מערת המכפלה היא מאותו הכפל ששמה השכינה שורה ולכן נבחרה לקבורת האבות. כְּגַוְונָא דָא כְּתִיב כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרְכוֹ יְיָ לְעֵילָּא (דף קכט ע"א) וְתַתָּא כעין זה כתוב כאשר יצחק בירך את יעקב אמר כריח שדה, ונתכוין לשדה המכפלה אשר ברכו ה' למעלה ולמטה, וּבְגִין כָּךְ שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה וַדָּאי וְלָא שָׂדֶה כָּפוּל ולכן נקרא שמו שדה המכפלה שהיא השכינה שיש בה כמה ענינים שהם כפולים.

תּוּ רָזָא דְמִלָּה שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה וַדָּאי עוד בסוד הדבר למה נקראת השכינה שדה המכפלה ודאי, מָאן מַכְפֵּלָה, ה' דְבִשְׁמָא קַדִּישָׁא דְאִיהִי מַכְפֵּלָה ושואל מהו מכפלה, ומתרץ לרמוז על השכינה שהיא אות ה' שהיא כפולה בשם הוי"ה ב"ה. וְכֹלָּא קָיְימָא כְּחַד ושתיהן עומדות כאחת, שה' ראשונה שבהוי"ה רומזת לאם העליונה שהיא אם כל הו"ק, וה' אחרונה למלכות אימן של כל נשמות ישראל, וּבְגִינֵיהּ קָאָמַר בְּאוֹרַח סָתִים ה' מַכְפֵּלָה ולפיכך אמר הפסוק בדרך סתום ה'-מכפלה דְלָא הָוֵי בִּשְׁמָא קַדִּישָׁא אָת אַחֲרָא מַכְפֵּלָּה בַר אִיהִי שאין בשם הוי"ה ב"ה אות אחרת כפולה חוץ מזו האות ה'.

וְאַף עַל גַּב דִּמְעַרְתָּא כְּפִלְתָּא הָוָה וַדָּאי דְאִיהִי מְעַרְתָּא גּוֹ מְעַרְתָּא ואע"פ שמערת המכפלה היתה בודאי מערה לפנים מערה וזהו כפשוטו ועל כן נקראת מכפלה, אֲבָל עַל שׁוּם אַחֲרָא אִקְּרֵי מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה כְּמָה דְאִתְמָר אבל ע"ש הסיבה האחרת נקראת מכפלה כמו שבארנו, שהיא השכינה מלכות, שכפולה בכמה בחינות.

וְאַבְרָהָם יָדַע ואברהם ידע את הסוד הזה ששמה השכינה שרויה, וְכַד אָמַר לִבְנֵי חֵת כַּסֵּי מִלָּה וְאָמַר וְיִתֶּן לִי אֶת מְעָרַת הַמַּכְפֵּלָּה, עַל שׁוּם דְּאִיהִי מְעַרְתָּא כְּפִלְתָּא וכך אמר לבני חת כדי להסתיר את הסוד שבדבר, ואמר ויתן לי את מערת המכפלה על שם שהיא מערה לפנים מערה כפשוטו, וְאוֹרַיְיתָא לָא קָרֵי לָהּ אֶלָּא מְעָרַת שְׂדֵה הַמַּכְפֵּלָה כִּדְקָא יָאוּת אבל התורה לא קראה לה כי אם מערת "שדה" המכפלה כפי הראוי לרמוז על השכינה שנקראת "שדה". וְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא עָבַד כֹּלָּא לְאִשְׁתַּכָּחָא הַאי עַלְמָא כְּגַוְונָא דִלְעֵילָּא והקב"ה ברא את כל עניני העוה"ז בצורה כזו שהכל יהיה כדוגמת העולמות העליונים, וּלְאִתְדַּבָּקָא דָא בְּדָא ושיהיו דבוקים אחד בשני שהעליון ישפיע בתחתון, לְמֶהֱוֵי יְקָרֵיהּ לְעֵילָּא וְתַתָּא וע"י כך יתפרסם ויתגדל כבוד הקב"ה למטה כדוגמת העליונים. זַכָּאָה חוּלָקֵיהוֹן דְּצַדִּיקַיָּא דְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְרָעֵי בְּהוּ בְּהַאי עַלְמָא וּבְעַלְמָא דְאָתֵי אשרי חלקם של הצדיקים שהקב"ה רצה ובחר בהם בעוה"ז ובעוה"ב.

תּוֹסֶפְתָּא

זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאַזְעִיר גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא אשריו הוא מי שמקטין עצמו בזה העולם, שע"י זה, כַּמָּה אִיהוּ רַב וְעִלָּאָה בְּהַהוּא עַלְמָא כמה הוא גדול ורם המעלה באותו עולם - עוה"ב. וְהָכִי פָּתַח רַב מְתִיבְתָּא, מַאן דְּאִיהוּ זָעִיר אִיהוּ רַב וכך פתח וביאר ראש הישיבה, מי שהוא קטן הוא גדול. מַאן דְּאִיהוּ רַב אִיהוּ זָעִיר מי שהוא גדול הוא קטן. דִּכְתִיב שכתוב וַיִּהְיוּ חַיֵּי שָׂרָה וְגו' מֵאָה דְּאִיהוּ חוּשְׁבַּן רַב כְּתִיב בֵּיהּ שָׁנָה שכתוב מאה שהוא חשבון גדול כתוב בו שנה שהוא מיעוט, זְעִירוּ דִשְׁנִין חַד אַזְעִיר לֵיהּ למיעוט של שנים שהוא אחד הקטין אותו. שֶׁבַע דְּאִיהוּ חוּשְׁבַּן זָעִיר אַסְגֵּי לֵיהּ וְרַבֵּי לֵיהּ דִּכְתִיב שָׁנִים שבע שנים שהוא חשבון קטן הגדיל אותו וריבה אותו שכתוב שנים.

תָּא חֲזֵי בא וראה, דְּלָא רַבֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אֶלָּא לִדְאַזְעִיר שלא מגדיל הקב"ה אלא את מי שמקטין עצמו, וְלָא אַזְעִיר אֶלָּא לִדְרַבֵּי ולא מקטין הקב"ה אלא למי שמגדל עצמו. זַכָּאָה אִיהוּ מַאן דְּאַזְעִיר גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא אשריו הוא מי שמקטין עצמו בזה העולם, כַּמָּה אִיהוּ רַב בְּעִלּוּיָא לְהַהוּא עַלְמָא כמה הוא גדול במעלתו באותו עולם - עוה"ב.

מַאן דְּפָסַק יִתְפַּסַּק מי שפוסק יהיה נפסק. מַאן דְּקָצַר יִתְקַצַּר מי שקיצר יתקצר. מַאן דְּקָצַר יִתְאָרַךְ מי שמקצר יתארך. רְצוֹנוֹ לוֹמַר, מַאן דְּפָסַק מִלִּין דְּאוֹרַיְיתָא עַל מִלִּין בְּטֵלִין יִתְפַּסְּקוּן חַיּוֹהִי מֵהַאי עַלְמָא מי שפוסק מדברי התורה עבור דברים בטלים יתפסקו חייו ח"ו מזה העולם וְדִינֵיהּ קָיְימָא בְּהַהוּא עָלְמָא ודינו קיים כדי לעונשו באותו העולם - עוה"ב. מַאן דְּקָצַר אָמֵן וְלָא מַאֲרִיךְ גּוֹ נַיְיחָא מי שמקצר בענית אמן ולא מאריך בו לאומרו בנחת יִתְקַצַּר מֵחַיִּין דְּהַאי עָלְמָא יתקצר מהחיים של העולם הזה. מַאן דְּאָמַר אֶחָד אִצְטָרִיךְ לְחָטְפָא אָלֶ"ף וּלְקַצֵּר קְרִיאָה דִילֵיהּ מי שאומר אחד בפסוק ראשון של ק"ש צריך לחטוף באל"ף של אח"ד ולקצר בקריאה שלו וְלָא יְעַכֵּב בְּהַאי אוֹת כְּלָל ולא יתעכב בזו האות כלל, וּמַאן דְּיַעֲבִיד דָּא יִתְאָרְכוּן חַיָּיו ומי שיעשה כן יאריכו חייו.