בית - פרשת-שבוע - פרשת ויצא חס"ה לשבת

עוד עדכונים

פרשת ויצא - חס"ה לשבת

איך אבא צריך להתנהג לילדיו הגדולים? מה ביקש ד״ר וולך ללמד את אחת היולדות בבית החולים? ולמה נוהגים לספר סיפור מהבעל שם טוב בסעודה רביעית? • חידוש סיפור והלכה לפרשת ויצא

ח כסליו תשפ"ז | 18/11/2026 | 12:28

Media Content

 

חידוש

"וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב לְאֶחָיו לִקְטוּ אֲבָנִים" (לא, מו)
פירש רש"י "לאחיו", הם בניו, שהיו לו אחים לצרה ולמלחמה. עד כאן. דהיינו "אחיו" הכתוב בפסוק, אין הכוונה לאח יעקב, אלא לבניו, שהם מכונים כאן אחים, משום שהיו "אחים" ליעקב בצרה ובמלחמה. על כך כתב לרמוז הרב חיד''א (הובא בחומש החיד"א כאן מספר ברית עולם סי' שמ"ג) וזה לשונו, אפשר לומר, דרמז נמי מוסר לאב שבניו גדולים, שלא יכביד עולו עליהם, אלא יחשיבם כאחים, ובזה יהיו נוחים וישבו הוא ובניו בשלווה, שקטים ושאננים. עד כאן לשונו. הרי לנו עצה גדולה לחיים, כיצד ינהג האב עם בניו הגדולים, לא בדרך מוסר אב, קל וחומר שלא במוסר אב אכזרי, אלא בדרך שמתייחסים אחים זה לזה.

"עַתָּה הַפַּעַם יִלָּוֶה אִישִׁי אֵלַי כִּי יָלַדְתִּי לוֹ שְׁלֹשָׁה בָנִים" (כט, לד)
בספר מעיינה של תורה מביא פירוש נפלא בשם החזקוני, על פסוק זה. אשה שיש לה תינוק אחד, דרכה לשאתו ביד אחת. לאחר מכן, כשיש לה ב' תינוקות, הרי היא נושאת אותם בשתי ידיה, האחד בימין והשני בשמאל. אמנם כשיש לה ג' בנים, הרי היא אובדת עצות כיצד תוכל לשאתם? לכן חייב אז בעלה לעזור לה לשאת את הבן השלישי.
וזה שאמרה לאה, "עתה" הפעם ילוה אישי אלי, דהיינו דוקא "עתה" בעלי חייב לעזור לי לשאת את אחד הילדים, "כי ילדתי לו שלשה בנים".

"וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ" (כח, יב)
מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא, הביא אותנו לזה העולם, עולם שיש בו את כל הפיתויים והניסיונות, ורוצה שנעבוד אותו דווקא בעולם הזה, עם כל הניסיונות והקשיים שיש, והעיקר שנקדש את האמצעי - שניקח את ה"עולם הזה" עם כל מה שיש בו, כסף, זהב, אכילה ושתיה ונקדשם, נעלה אותם מעלה מעלה.

סיפור

אִם יִהְיֶה אֱלֹהִים עִמָּדִי" (כח, כ)
ידוע המעשה עם ד"ר וולך, מנהל בית החולים שערי צדק, שיום אחד באה יולדת המתקשה בלידה, ואמרו לה תתפללי להשם יתברך שתהיה לך ישועה. והיא השיבה, אני סומכת על הרופאים והאחַיות שהם יכולים לעזור לי. וככל שהיו משכנעים אותה, היה ללא הועיל. כיון שכך הורה ד"ר וולך, תעזבו אותה בחדר הלידה ואין לטפל בה, רק אני בעצמי אשמש לה כרופאה האישי.
כמובן כולם שמעו למנהל בית החולים ולא נכנסו אל חדרה לטפל בה. אולם גם הוא לא נכנס לטפל בה וכאשר כרעה ללדת הייתה זועקת וזועקת ואף אחד לא ניגש אליה, עד שצעקה "ריבונו של עולם רק אתה יכול לעזור לי"... אז נכנס ד"ר וולך וטיפל בה וילדה. ומאז הייתה זהירה על כל דבר לומר בעזרת השם יתברך, ואם ירצה ה', כי הכל בידו יתברך.

הלכה

סעודה רביעית
א. לעולם יסדר אדם את שלחנו במוצאי שבת בלחם משנה ופריסת מפה על השלחן, ושאר דברים הנוהגים אצלו לעריכת השלחן, כדי ללוות השבת ביציאתו כאדם המלווה את המלך בצאתו מן העיר, ואפילו שאינו יכול לאכול אלא רק כזית.
ב. צריך להזהר במאוד מאוד בענין סעודת מלוה מלכה כי רבו סגולותיה ומעלותיה, ולכתחילה צריך לאכול פת שיתחייב בנטילת ידים ובברכת המזון, והוא שיעור של כזית פת, אלא שאם אוכל פחות מכביצה יטול ידיו בלי ברכה, ולכתחילה עדיף לאכול שיעור כביצה ולברך על נטילת ידים. ויש לעורר ענין זה ברבים, שכל ענין זה של סעודת מלווה מלכה בפת הוא חיוב גדול על פי הדין, ואינו ממידת חסידות.
ג. אם הוא אנוס מחמת חולי, שאין באפשרותו לאכול פת, עם־כל־זה יסדר שלחנו במזונות ופירות, ויאכלו בני ביתו לחם, והוא גם כן יטעם עמהם מן השלחן כפי יכלתו.
ד. מובא בקדמונים שיש עצם באדם הנקרא "נסכוי" או "לוז" והוא לבדו נשאר מהאדם לאחר קבורתו ולא נרקב, וממנו עומדים לתחיית המתים, ועצם זה לא ניזון משום אכילה רק מאכילת סעודת מלווה מלכה.
ה. לא יסיר בגדי שבת מעליו אלא עד אחר סעודה רביעית.
ו.אע"פ שטוב ונכון לאכול סעודה רביעית בסמוך ונראה לצאת השבת שבזה מלוה את המלכה מ"מ זמנה לכתחילה עד סוף שעה רביעית. ובדיעבד, אם נאנס - יוכל לקיימה עד חצות לילה. ואם נאנס יכול לקיימה כל הלילה ובתנאי שלא ישן.
ז.סגולות רבות נאמרו למקיים סעודת מלוה מלכה שהיא מסוגלת לפרנסה טובה, וכן לבל יצטרך לבריות, ושלא יצטרך לשתות סמים לרפואה, ומציל מחיבוט הקבר, ומקרב את הגאולה השלמה. וכן היא סגולה לנשים שעל־ידי שיאכלו לשם מצות סעודת מלווה מלכה, לא יתקשו בלידתן וילדו בנקל, בעזרת השם.
ח. יש שכתבו שסידור השלחן לסעודת מלוה מלכה יהיה על ידי בעל הבית עצמו, שמצוה בו יותר מבשלוחו, דומיא דהכנת צרכי שבת, שגדולי האמוראים היו מכינים בעצמם. ונוהגים להדליק נרות לכבוד מלוה מלכה, ומובטח לו שלא יסתלק מן העולם עד שיראה דוד המלך ע"ה.
ט. צריך לשמוח בסעודה זו כמו בסעודת שבת, כי בסעודה זו יש גם כן הארת שבת. ונוהגים להרבות בזמירות שירות ותשבחות בסעודת מלוה מלכה, כדרך שמלווין את המלך בצאתו מן העיר.
י. יש נוהגים לספר בסעודת מלוה מלכה סיפורי צדיקים, ובפרט להזכיר ולספר משבחיו ותהלוכותיו של מרן הבעל שם טוב הקדוש, והיא סגולה להצליח בכל השבוע בכל הענינים.


 

מוגש ע"י ראש כולל ישיבת המקובלים "נהר שלום" הרה"ג רבי יוסף שמואלי שליט"א
מתוך מאמרי מורנו ורבנו הגאון המקובל רבי בניהו שמואלי שליט"א על פרשת השבוע

בברכת שבת שלום ומבורך!