מאמרי הזוהר הקדוש פרשת לך לך

ז חשון תשפ"ז | 18/10/2026 | 14:27

ח"א ע"ח ע"ב

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם, [א] מַה כְּתִיב לְעֵילָּא (בראשית יא) וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו וְגו'. מַאי אִירְיָא הָכָא, מה כתוב למעלה בסוף הפרשה הקודמת וימת הרן על פני תרח אביו, ושואל מה ענין הרן על פני תרח לכאן שה' אמר לאברם לך לך, ומשיב אֵלָּא עַד הַהוּא יוֹמָא לָא הָוָה בַּר נָשׁ דְּמִית בְּחַיֵּי אֲבוּי בַּר דָּא [ב], וְכַד אִתְרַמֵּי אַבְרָם לְנוּרָא אִתְקַטִּיל הָרָן בא להודיע לנו שעד אותו יום שמת הרן לא היה בן אדם שמת צעיר מאוד בחיי אביו חוץ מהרן שכאשר הושלך אברהם לאש אז נהרג הרן, וּבְגִין דָּא נָפְקוּ מִתַּמָּן ובשביל זה יצאו מאור כשדים. מַאן קָטִיל לוֹן לְהָרָן, ושואל מי הרג להם את הרן אֵלָּא כֵּיוָן דְּרָמוּ אַבְרָהָם לְנוּרָא דְכַשְׂדָּאֵי, אִתְגַּלֵּי עֲלֵיהּ קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וְשֵׁזְבֵיהּ, וְהָוָה הָרָן אֲחוּי קָאֵי תַּמָּן אלא מפני שהשליכו את אברהם לאור כשדים נתגלה עליו הקב"ה והצילו והיה אחיו עומד שם. אָמְרוּ כַּשְׂדָאֵי בְּגִין זְכוּתֵיהּ דְהָרָן אִשְׁתַּזִּיב, אמרו הכשדים בשביל זכותו של הרן שלא יכאב לו ניצול אברהם מִיָּד נָפַק שַׁלְהוֹבָא דְאֵשָׁא וְאוֹקְדֵיהּ לְהָרָן, מיד יצאה שלהבת של אש ושרפה את הרן שלא יחשבו שבזכות הרן נצול אברהם הָדָא הוּא דִּכְתִיב זה הוא שכתוב וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו. וְאִית דְּאָמְרֵי זַרְעָא דְתֶרַח לֵית אֵשָׁא שָׁלְטָא בֵּיהּ, ויש שאומרים שהכשדים חשבו שזרע של תרח אין האש שולטת בו, כי היתה לו זכות מיוחדת כיון שהיה לו בית חרושת לע"ז אֲבָל נִרְמֵי לְהָרָן לְנוּרָא, וְאִי לָא אִיתּוֹקַד נֵדַע בְּוַדַּאי דְּלָא שָׁלְטָא נוּרָא בְּזַרְעֵיהּ, אבל ננסה הדבר ונשליך את הרן לאש ואם לא ישרף באש, נדע ודאי שאין האש שולטת בזרעו של תרח מִיָּד רָמֵי לֵיהּ לְהָרָן לְנוּרָא וְאִתּוֹקַד מיד השליכו את הרן לאש ונשרף ואז ידעו שיד הקב"ה כאן וְהָוָה תֶּרַח אֲבוּי קָאִים תַּמָּן, והיה תרח אביו עומד שם באותה שעה הָדָא הוּא דִּכְתִיב וזה הוא שכתוב וַיָּמָת הָרָן עַל פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו.

בְּהַהוּא יוֹמָא יָדְעוּ כָּל אוּמָּיָא וְלִישַׁנְיָא דְּלָא שֵׁיזְבֵיהּ לְאַבְרָהָם אֵלָּא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ יְחִידַאי דְעָלְמָא, באותו היום ידעו אומות העולם וכל הלשונות שלא הציל את אברהם אלא הקב"ה שהוא יחידי בעולם, והיה קידוש ה' גדול וְהָווּ מָיְיתִין בְּנַיְיהוּ לְמִשְׁכְּנֵיהּ דְאַבְרָהָם וְאָמְרִין לֵיהּ חָמֵינָן לָךְ, דְּאַתְּ רָחִיץ בְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא דְאִיהוּ רִבּוֹנֵיהּ דְעָלְמָא, והיו מביאים את בניהם למשכנו של אברהם ואמרו לו ראינו בך שאתה בוטח בקב"ה שהוא אדון העולם אוֹלִיף לִבְנָנָא מֵאוֹרְחָךְ דְּאַתְּ יָדַע, תלמד גם לבנינו מדרכך שאתה יודע שהיא דרך ה' יתברך וַעֲלַיְיהוּ אָמַר קְרָא ועליהם אמר הפסוק (תהלים מז) נְדִיבֵי עַמִּים נֶאֱסָפוּ עַם אֱלֹהֵי אַבְרָהָם היות ונתגיירו.

תָּא חֲזֵי, בא ראה מַה כְּתִיב מה כתוב וַיִּקַּח תֶּרַח אֶת אַבְרָם בְּנוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן הָרָן וְגו'. וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִים. וַיֵּצְאוּ אִתָּם, ושואל מדוע כתוב ויצאו אתם בלשון רבים אִתּוֺ מִיבְעֵי לֵּיהּ. דְּהָא כְּתִיב אתו צריך לומר בלשון יחיד שהכונה עם תרח שהרי כתוב וַיִּקַּח תֶּרַח וְגו' מַאי מדוע כתוב וַיֵּצְאוּ אִתָּם. אֵלָּא ומתרץ תֶּרַח וְלוֹט עִם אַבְרָהָם וְשָׂרָה נָפְקוּ דְאִנּוּן הָווּ עִקָּרָא לְמִיפַּק מִגּוֹ אִנּוּן חַיָּיבַיָּא, יצאו תרח ולוט עם אברהם ושרה שאברהם ושרה היו הסיבה העיקרית לצאת מאור כשדים מתוך אותם הרשעים דְּכֵיוָן דְּחָמָא תֶּרַח דְּאַבְרָהָם בְּרֵיהּ אִשְׁתַּזִּיב מִגּוֹ נוּרָא, שכיון שראה תרח שאברהם בנו ניצול מתוך האש אִתְהַדַּר לְמֶעֱבַד רְעוּתֵיהּ דְּאַבְרָהָם, חזר לעשות רצונו של אברהם וּבְגִין כָּךְ וַיֵּצְאוּ אִתָּם תֶּרַח וְלוֹט ובשביל כך כתוב ויצאו אתם שתרח ולוט יצאו עם אברהם ושרה.

וּבְשַׁעֲתָא דְּנָפְקוּ מַה כְּתִיב ובשעה שיצאו מה כתוב לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן, דִּרְעוּתָא דִלְהוֹן הָוָה לְמֵיהַךְ תַּמָּן. שהרצון שלהם היה ללכת שם מִכָּאן אוֹלִיפְנָא מכאן למדנו כָּל מַאן דְּאִתְּעַר לְאִתְדַּכָּאָה מְסַיְּיעִין לֵיהּ. כל מי שמתעורר להיטהר מסייעים אותו מן השמים תָּא חֲזֵי, דְּהָכִי הוּא דְכֵיוָן דִּכְתִּיב בא ראה שכך הוא שכיון שכתוב לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן מִיָּד וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ, וְעַד דְּאִיהוּ לָא אִתְּעַר בְּקַדְמִיתָא לָא כְּתִיב לֶךְ לְךָ ועד שהוא אברהם לא נתעורר בתחילה לא כתוב לך לך.

תָּא חֲזֵי, בא ראה מִלָּה דִלְעֵילָּא לָא אִתְּעַר עַד דְּאִתְּעַר לְתַתָּא בְּקַדְמִיתָא דבר של מעלה לא מתעורר עד שמתעורר הענין שכנגדו למטה בתחילה עַל מַה דְּתִשְׁרֵי הַהִיא דִלְעֵילָּא, כדי שישרה ויומשך השפע ההוא מלמעלה כי הדבר העליון זך מאד אי אפשר לירד ולהשתלשל למטה וְרָזָא דְמִלָּה, וסוד הדבר נְהוֹרָא אוּכָּמָא לָא אִתְאַחִיד בִּנְהוֹרָא חִוָּורָא עַד דְּאִיהִי אִתְּעָרִית בְּקַדְמִיתָא, האור השחור לא מתאחד באור הלבן עד שהיא מתעוררת תחילה כֵּיוָן דְּאִיהִי אִתְּעָרִית בְּקַדְמִיתָא, מִיָּד נְהוֹרָא חִוָּורָא שָׁרְיָיא עֲלַהּ. כיון שהיא מתעוררת תחילה האור הלבן שורה עליה.

וְעַל דָּא כְּתִיב ועל זה כתוב (תהלים פג) אֱלֹהִים אַל דֳּמִי לָךְ אַל תֶּחֱרַשׁ וְאַל תִּשְׁקֹט אֵל אלהים שהיא בחינת המלכות שלא תחרש ולא תפסיק את ההתעוררות מלמטה. בְּגִין דְּלָא יִתְפַּסַּק נְהוֹרָא חִוָּורָא מֵעָלְמָא לְעָלְמִין בשביל שלא יפסק האור הלבן מהעולם לעולמים. וְכֵן (ישעיה סב) הַמַּזְכִּירִים אֶת יְהֹוָה אַל דֳּמִי לָכֶם. בְּגִין לְאִתְּעָרָא לְתַתָּא בְּמָה דְיִשְׁרֵי אִתְּעָרוּתָא דִלְעֵילָּא. בשביל לעורר למטה כדי שתשרה ההתעוררות של מעלה וְכֵן כֵּיוָן דְּאִתְּעַר בַּר נָשׁ אִתְּעָרוּתָא בְּקַדְמִיתָא וכן כיון שמעורר האדם התעוררות מלמטה תחילה כְּדֵין אִתְּעַר אִתְּעָרוּתָא דִלְעֵילָּא אז מתעוררת ההתעוררות של מעלה. תָּא חֲזֵי, כֵּיוָן דִּכְתִּיב בא ראה, כיון שכתוב וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִים וְגו' מִיָּד וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם וְגו'.

עתה יפרש ארבעה פרושים על הפסוק "ויאמר ה' אל אברם לך לך".

וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ, אָמַר רִבִּי אֶלְעָזָר לֶךְ לְךָ, לְגַרְמָךְ לְאַתְקָנָא גַּרְמָךְ, לעצמך לתקן נפשך (לְאִתְתַּקְּפָא) לְאַתְקָנָא דַּרְגָּא דִילָךְ. לתקן המדרגה שלך דהיינו לתקן עצמך במצוות ומעשים טובים שיעשה בארץ ישראל. וגם לתקן את המלכות שהיא המדרגה שלך עתה בתחילת דרכך לֶךְ לְךָ, לֵית אַנְתְּ (ס"א כְּדַאי) לְמֵיקַם הָכָא בֵּין חַיָּיבִין אִלֵּין. אין אתה כדאי לעמוד כאן בין הרשעים האלה שהם תחת רשות הקליפה ואתה מצד הקדושה וְרָזָא דְמִלָּה וסוד הדבר לֶךְ לְךָ (דף עח ע"א) דְּהָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא יָהִיב לֵיהּ לְאַבְרָהָם רוּחָא דְחָכְמָתָא, שהרי הקב"ה נתן לו לאברהם רוח חכמה וְהָוָה יָדַע וּמְצָרֵף (צִנּוֹרֵי) סִטְרֵי דְיִישּׁוּבֵי עָלְמָא, והיה יודע ומצרף ד' רוחות יישוב העולם כצורף שמצרף הכסף מהסיגים כך היה אברהם משוטט בחכמתו וזכה לדחות את הסיגים וְאִסְתַּכַּל בְּהוּ וְאַתְקַל בְּתִיקְלָא וְיָדַע חֵילִין דִּי מְמֻנָּן עַל סִטְרֵי יִישּׁוּבָא והיה מתבונן בהם ושוקל במאזני שכלו ויודע הכוחות אשר ממונים על ד' רוחות היישוב.

כַּד מָטָא לְגוֹ נְקוּדָּה דְאֶמְצָעִיתָא דְיִישּׁוּבָא כאשר הגיע לתוך הנקודה האמצעית של היישוב שהיא ארץ ישראל שהיא טבור העולם תָּקִיל בְּתִיקְלָא וְלָא הָוָה סָלִיק בִּידֵיהּ. שקל במשקל שכלו כאותו צורף השוקל במאזנים ולא היה עולה בידו [ג] אַשְׁגַּח לְמִנְדַּע חֵילָא דִי מְמֻנָּא עֲלַהּ השגיח לדעת כח השר הממונה על ארץ ישראל וְלָא יָכִיל לְאִתְדַּבְּקָא בִּרְעוּתֵיהּ ולא היה יכול להשיג במחשבתו, כי אברהם אבינו עדיין היה במלכות דעשיה וא"י מהיצירה, תָּקִיל כַּמָּה זִמְנִין וְחָמָא דְהָא מִתַּמָּן אִשְׁתִּיל כָּל עָלְמָא שקל עוד כמה פעמים וראה שהרי משם הושתת כל העולם והיא הנקודה המרכזית של כל העולם וכללות הכל תלוי בה, אַשְׁגַּח וְצָרַף וְתָקַל לְמִנְדַּע וְחָמָא דְהָא חֵילָא עִלָּאָה דַעֲלָהּ לֵית לֵיהּ שִׁעוּרָא השגיח וצירף ושקל לדעת וראה שהרי הכח העליון שעליה אין לו שיעור עֲמִיק וְסָתִים וְלָאו אִיהוּ כְּגַוְונֵי דְסִטְרֵי דַרְגֵּי דְיִשּׁוּבָא והוא עמוק וסתום ואין הוא כדוגמת שאר הרוחות במדרגות היישוב [ד].

אַשְׁגַּח וְתָקִיל וְיָדַע השגיח ושקל וידע דְּהָא כְּמָה דְמֵהַהִיא נְקוּדָּה אֶמְצָעִיתָא דְיִשּׁוּבָא מִנֵּיהּ אִשְׁתִּיל כָּל עָלְמָא לְכָל סִטְרוֹי שהרי כמו שמאותה נקודה האמצעית של היישוב ממנה הושתת כל העולם לכל עבריו וכל העולם נמצא אך ורק כאן. הֲכִי נַמֵּי יָדַע דְּהָא חֵילָא דְשָׁרֵי עֲלַהּ מִתַּמָּן נָפְקוּ כָּל שְׁאָר חֵילִין דִּמְמֻנָּן עַל כָּל סִטְרֵי עָלְמָא כך גם כן ידע שהרי הכח ששורה עליה משם יצאו כל שאר הכוחות שממונים על כל ד' רוחות העולם, וְכֻלְּהוּ בֵּיהּ אֲחִידָן וכולם בו אחוזים. כְּדֵין ואז נאמר (בראשית יא) וַיֵּצְאוּ אִתָּם מֵאוּר כַּשְׂדִים לָלֶכֶת אַרְצָה כְּנַעַן.

עוֹד אַשְׁגַּח וְתָקִיל וְצָרִיף לְמֵיקַם עַל בֵּרֵירָא דְמִלָּה דְּהַהוּא אֲתַר עוד השגיח ושקל וצירף לעמוד על ברור הדבר של אותו מקום וְלָא הָוָה יָדַע וְלָא יָכִיל לְמֵיקַם עֲלַהּ לְאִתְדַּבְּקָא ולא היה יודע ולא היה יכול לעמוד על זה להשיגו, כֵּיוָן דְּחָמָא תֻּקְפָּא דְהַאי אֲתַר וְלָא יָכִיל לְמֵיקַם עֲלֵיהּ כיון שראה החוזק של אותו מקום ולא היה יכול לעמוד עליו מִיָּד וַיָּבֹאוּ עַד חָרָן וַיֵּשְׁבוּ שָׁם.

מַאי טַעְמָא דְאַבְרָהָם מה הטעם של אברהם שהתעכב בחרן ולא הלך ישר לארץ ישראל שהרי היה משתוקק לדעת הנהגת מטטרו"ן. אֵלָּא דְאִיהוּ הָוָה יָדַע וְצָרִיף בְּכָל אִנּוּן שֻׁלְטָנִין מְדַבָּרֵי עָלְמָא בְּכָל סִטְרוֹי דְיִשּׁוּבָא, אלא שהוא היה יודע ומצרף בכל אותם שליטים מנהיגי העולם בכל רוח של היישוב וְהָוָה תָקִיל וְצָרִיף אִנּוּן דְּשָׁלְטִין בְּסִטְרֵי דְיִשּׁוּבָא מְדַבָּרֵי כֹּכְבַיָּא וּמַזָּלֵיהוֹן והיה שוקל ומצרף אותם השליטים ברוחות היישוב מנהיגי הכוכבים והמזלות, מַאן אִנּוּן תַּקִּיפִין אִלֵּין עַל אִלֵּין מי מאלה חזקים אלה מעל אלה, וְהָוָה תָּקִיל כָּל יִשּׁוּבֵי דְעָלְמָא (וְלָא) וְהָוָה סָלִיק בִּידוֹי והיה שוקל כל יישובי העולם והיה עולה בידו כי היה בא ורואה מעלת האקלימים אלה על אלה באותם השרים הממונים על הכוכבים והמזלות והיה בא דרך גדולתם. כַּד מָטָא לְהַאי אֲתַר חָמָא תַּקִּיפוּ דְעָמִיקִין וְלָא יָכִיל לְמֵיקַם בֵּיהּ כאשר הגיע לאותו מקום ראה את החוזק ועומק המקום ולא היה יכול לעמוד בו כי בארץ ישראל לא היה משיג כלל בכל עצם השגת שכלו. כֵּיוָן דְּחָמָא קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אִתְּעָרוּתָא דִילֵיהּ וְתֵיאוּבְתָּא דִילֵיהּ. כיון שראה הקב"ה התעוררות שלו והרצון שלו מִיָּד אִתְגַּלֵּי עֲלֵיהּ וְאָמַר לֵיהּ מיד נתגלה עליו ואמר לו לֶךְ לְךָ, לְמִנְדַּע לָךְ וּלְאַתְקָנָא גַּרְמָךְ לך לך לדעת את עצמך ולתקן נפשך.

מֵאַרְצְךָ, מֵהַהוּא סִטְרָא דְיִשּׁוּבָא דְהָוִית מִתְדַּבַּק בֵּיהּ מאותו חלק של היישוב שהיית דבוק בו. וּמִמּוֹלַדְתְּךָ, מֵהַהוּא חָכְמָה דְּאַתְּ מַשְׁגַּח וְתָקִיל תּוֹלְדָתָא דִילָךְ מאותה חכמה שאתה משגיח ושוקל את השורש שלך וְרִגְעָא וְשָׁעֲתָא וְזִמְנָא דְאִתְיַילִּידָת בֵּיהּ וּבְהַהוּא כּוֹכָבָא וּבְהַהוּא מַזָּלָא ע"פ הרגע השעה והזמן שנולדת בו ובאותו הכוכב ובאותו המזל. וּמִבֵּית אָבִיךָ, דְּלָא תַּשְׁגַּח בְּבֵיתָא דַאֲבוּךְ שלא תשגיח בשורש בית אביך. וְאִי אִית לָךְ שָׁרְשָׁא לְאַצְלָחָא בְּעָלְמָא מִבֵּיתָא דַאֲבוּךְ ואם יש לך שורש להצליח בעולם מבית אביך, בְּגִין כָּךְ בשביל כך לֶךְ לְךָ מֵחָכְמָה דָא וּמֵאַשְׁגָּחוּתָא דָּא מחכמה זו ומהתבוננות זו.

תָּא חֲזֵי, דְּהֲכִי הוּא, בא ראה שכך הוא דְּהָא נָפְקוּ מֵאוּר כַּשְׂדִּים וְהָווּ בְּחָרָן שהרי יצאו מאור כשדים והיו בחרן, אַמַּאי יֵימָא לֵיהּ מדוע נאמר לו לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ. אֵלָּא עִקַּרָא דְמִלְּתָא כְּמָה דְאִתְמַר אלא עיקר הדבר כמו שנתבאר. אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ. אַרְאֶךָּ מַה דְּלָא יָכִילָת לְמֵיקַם עֲלֵיהּ וְלָא יָכִילָת לְמִנְדַּע חֵילָא דְהַהִיא אַרְעָא דְאִיהוּ עֲמִיק וְסָתִים אראך מה שלא יכולת לעמוד עליו להשיגו ולא יכולת לדעת, הכח של אותה הארץ שהוא עמוק וסתום.

ח"א פ"ד ע"א

אָמַר רִבִּי שִׁמְעוֹן תָּא חֲזֵי, מַה כְּתִיב אמר רשב"י בא ראה מה כתוב וַיְהִי רִיב בֵּין רֹעֵי מִקְנֵה אַבְרָם, רִב כְּתִיב חָסֵר יו"ד, דְּבָעָא לוֹט לְמֶהְדַר לְפוּלְחָנָא נוּכְרָאָה דְּפָלְחֵי יָתְבֵי אַרְעָא השמיט הפסוק אות י' שמראה על יחוד ה' וכתוב רב כלומר שבחר לו לוט רב ואדון אחר שהלך אחרי עכו"ם שרצה לוט לחזור לעבודה זרה כמו שעובדים אותם יושבי הארץ, וְסוֹפֵיהּ דִּקְרָא אוֹכַח דִּכְתִיב וסוף הפסוק מוכיח את זה כמש"כ וְהַכְּנַעֲנִי וְהַפְּרִזִּי אָז יוֹשֵׁב בָּאָרֶץ כי מה שייכות יש לכנעני והפריזי עם הריב של רועי אברהם ורועי לוט אלא לומר לנו שלוט חזר לע"ז. וּמִנַּלַּן דְּלוֹט אַהְדַר לְסֻרְחָנֵיהּ לְפוּלְחָנָא נוּכְרָאָה ומנין שלוט חזר לסורו הרע לעבוד עבודה זרה, דִּכְתִיב, מִקַּדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם. כְּתִיב הָכָא וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם, וּכְתִיב וַיְהִי בְּנָסְעָם מִקֶּדֶם, מַה לְּהָלָן נָטִילוּ מִקַּדְמוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם אוּף הָכָא כֵּן ממש"כ וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם. מַאי מִקֶּדֶם ומפרש מה פי' מקדם שנסע מהקב"ה וראיה לזה כתוב כאן וכתוב בדור הפלגה מה שם בפלגה נסעו מקדמונו של עולם שהוא הקב"ה גם כאן בלוט כן.

כֵּיוָן דְּיָדַע אַבְרָהָם דְּלוֹט לְהָכִי נָטֵי לִבֵּיהּ כיון שידע אברהם אבינו ע"ה שלוט לכך נוטה לבו אחרי ע"ז. מִיָּד וַיֹּאמֶר אַבְרָם אֶל לוֹט וְגו' הִפָּרֶד נָא מֵעָלַי. לֵית אַנְתְּ כְּדַאי לְאִתְחַבָּרָא בָּהָדַאי אין אתה ראוי וכדאי להתחבר עימי. כְּדֵין אִתְפָּרַשׁ אַבְרָהָם מִנֵּיהּ וְלָא בָּעָא לְמֵיהַךְ וּלְאִתְחַבָּרָא עִמֵּיהּ ואז נפרד אברהם אבינו ע"ה ממנו ולא רצה ללכת ולהתחבר עם לוט, דְּכָל מַאן דְּיִתְחַבַּר לְחַיָּיבָא סוֹפֵיהּ לְמֵיהַךְ אַבַּתְרֵיהּ וּלְאִתְעַנַּשׁ (דף פד ע"ב) בְּגִינֵיהּ שכל מי שמתחבר לרשע סופו ללכת אחריו, אחר מעשיו הרעים ודעותיו המקולקלות, ויצא מעבודת הי"ת ולהענש בשבילו.

מִנַּלַּן, מִיהוֹשָׁפָט דְּאִתְחַבַּר עִם אַחְאָב וְאִלְמָלֵא זְכוּ דְּאַבָּהָן אִתְעַנַּשׁ תַּמָּן מנין לנו זה, מיהושפט שהיה לו עושר וכבוד ואח"כ כשהתחבר במלחמת רמות גלעד וגם התחתן עמו ולולי זכות אבותיו היה נענש שם דִּכְתִיב שכתוב, (דברי הימים ב יח) וַיִּזְעַק יְהוֹשָׁפָט לחבריו ולאנשיו לבא להצילו מהלוחמים בו. וּכְדֵין אִשְׁתַּזִּיב דִּכְתִיב וַיְסִיתֵם אֱלֹהִים מִמֶּנּוּ ואז ניצול כמש"כ שהקב"ה הסית את לבם של הגויים שבאו להלחם בו לעזוב אותו ולהציל אותו בזכות אבותיו ולא אנשיו הצילוהו. וְעַל דָּא לָא בָּעָא אַבְרָם לְמֵיהַךְ בָּהַדֵיהּ דְּלוֹט ובגלל זה לא רצה א"א ע"ה ללכת עם לוט. וְעִם כָּל דָּא לָא בָּעָא לוֹט לְמֶהְדַר מִסּוּרְחָנֵיהּ ועם כל זה שא"א עזב אותו לא רצה לוט לחזור מסורו הרע ולהיות רק עם א"א ועם הקב"ה אֵלָּא כתוב וַיִּבְחַר לוֹ לוֹט אֵת כָּל כִּכַּר הַיַּרְדֵּן את העוה"ז ולהיות עם רשעים גמורים כמש"כ. וַיִּסַּע לוֹט מִקֶּדֶם, אִתְנַטִּיל מִן קַדְמָאָה דְעָלְמָא וְלָא בָּעָא לְאִתְדַּבְּקָא בִּמְהֵימְנוּתָא שְׁלֵימָתָא כְּאַבְרָהָם פי', שנסע מקדמונו של עולם מהקב"ה ולא רצה להדבק באמונה שלימה בהי"ת כמו א"א ע"ה.

וזה סוד שכתוב אַבְרָם יָשַׁב בְּאֶרֶץ כְּנָעַן. לְאִתְדַּבְּקָא בְּאַתְרָא דִּמְהֵימְנוּתָא וּלְמִנְדַע חָכְמָתָא לְאִתְדַּבְּקָא בְּמָארֵיהּ אברם ישב בארץ כנען, כי הארץ היא המלכות ואברהם אבינו ע"ה נדבק עם השכינה שרצה להדבק במקום האמונה שהיא השכינה, ורצה לדעת חכמת הקב"ה להדבק באדונו, אבל וְלוֹט יָשַׁב בְּעָרֵי הַכִּכָּר וַיֶּאֱהַל עַד סְדוֹם, עִם אִנּוּן חַיָּיבִין דְּעָלְמָא דְּנָפְקוּ מִגּוֹ מְהֵימְנוּתָא ולוט ישב והתחבר עם אותם רשעים גדולים של העולם שיצאו מתוך האמונה בקב"ה דִּכְתִיב כמש"כ וְאַנְשֵׁי סְדוֹם רָעִים וְחַטָּאִים לַיהֹוָה מְאֹד. כָּל חַד אִתְפָּרַשׁ לְאָרְחֵיהּ כִּדְקָא יָאוּת כל אחד נפרד לדרכו הראויה לו, א"א ע"ה עם הצדיקים והשכינה הקדושה, ולוט עם הרשעים והקלי'. בְּגִין כָּךְ זַכָּאִין אִנּוּן חַבְרַיָּיא דְּמִשְׁתַּדְּלֵי בְּאוֹרָיְיתָא יְמָמָא וְלֵילְיָא בשביל כך אשריהם אותם החברים שמשתדלים ועוסקים בתורה יומם ולילה, וְחַבְרוּתָא דִלְהוֹן בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא והחיבור שלהם אך ורק בהקב"ה ולא עם הס"א והרשעים. וְעֲלַיְיהוּ כְּתִיב ועליהם כתוב, (דברים ד) וְאַתֶּם הַדְּבֵקִים בַּיהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם.