מאמרי הזוהר הקדוש פרשת חיי שרה

כ"א חשון תשפ"ז | 01/11/2026 | 09:53

ח"א קכ"ט ע"א

וְאַבְרָהָם זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וַיהֹוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל. רִבִּי יְהוּדָה פָּתַח (תהלים סה) אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, הַאי קְרָא אִתְמָר, אֲבָל זַכָּאָה הוּא בַּר נָשׁ דְּאוֹרְחוֹי אִתְכַּשְּׁרָן קַמֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא זה הפסוק נאמר, אבל אשרי האדם שדרכיו מקובלות ורצויות לפני הקב"ה וְאִיהוּ אִתְרָעֵי בֵּיהּ לְקָרָבָא לֵיהּ לְגַבֵּיהּ והקב"ה רצה בו ובחר בו לקרב אותו אצלו.

תָּא חֲזֵי, אַבְרָהָם אִתְקָרִיב לְגַבֵּיהּ וְתֵאוּבְתֵּיהּ דִּילֵיהּ הָוָה כָּל יוֹמוֹי בְּהַאי, בא וראה, אברהם נתקרב לגבי הקב"ה ותשוקתו של אברהם היתה כל ימיו בזה להיות קרוב לקב"ה וְלָא אִתְקָרִיב אַבְרָהָם בְּיוֹמָא חָדָא אוֹ בְּזִמְנָא חָדָא ולא נתקרב אברהם ביום אחד או בפעם אחת, אֶלָּא עוֹבָדוֹי קָרִיבוּ לֵיהּ בְּכָל יוֹמוֹי מִדַּרְגָּא לְדַרְגָּא, עַד דְּאִסְתַּלַּק בְּדַרְגּוֹי אלא מעשיו הטובים קרבו אותו בכל יום ממדרגה למדרגה, עד שנתעלה במדרגותיו בחסד עליון. כַּד הָוָה סִיב וְעָאל בְּדַרְגִּין עִלָּאִין כִּדְקָא חָזֵי דִּכְתִיב וְאַבְרָהָם זָקֵן כאשר היה זקן ועלה במדרגות העליונות כראוי כמו שכתוב ואברהם זקן, וּכְדֵין בָּא בַּיָּמִים בְּאִנּוּן יוֹמִין עִלָּאִין בְּאִנּוּן יוֹמִין יְדִיעָאן בְּרָזָא דִמְהֵימְנוּתָא ואז בא בימים - באותם ימים עליונים שהם שבעה חסדים, באותם ימים הידועים בסוד האמונה, שהיא המלכות הנכנסת בראשונה. וַיהֹוָה בֵּרַךְ אֶת אַבְרָהָם בַּכֹּל שהוא מידת היסוד. דְּמִתַּמָּן נָפְקִין כָּל בִּרְכָאן וְכָל טִיבוּ שמשם יוצאות הברכות, ויוצאים השפע והחסדים לעולם.

זַכָּאִין אִנּוּן מָארֵיהוֹן דִּתְשׁוּבָה דְּהָא בְּשַׁעֲתָּא חָדָא בְּיוֹמָא חָדָא בְּרִגְעָא חָדָא (דף קכט ע"ב) קְרֵיבִין לְגַבֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אשריהם אלה בעלי התשובה, שהרי בשעה אחת של תשובה וחרטה בכל הלב, וביום אחד וכנראה שהוא יום המיוחד בשנה יוה"כ, וברגע אחד של הרהור תשובה עי"ז מתקרבים אל הקב"ה, מַה דְּלָא הָוָה הָכִי אֲפִילּוּ לְצַדִּיקִים גְּמוּרִים דְּאִתְקָרִיבוּ גַּבֵּי קֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּכַמָּה שָׁנִין מה שאינו כן אפילו אצל הצדיקים הגמורים שנתקרבו לגבי הקב"ה בכמה שנים. אַבְרָהָם לָא עָאל בְּאִנּוּן יוֹמִין עִלָּאִין עַד דְּהָוָה סִיב כְּמָה דְאִתְמָר שהרי אברהם לא נכנס באלה הימים העליונים עד שנעשה זקן כמו שנאמר לנו. וְכֵן דָּוִד דִּכְתִיב (מלכים א א) וְהַמֶּלֶךְ דָּוִד זָקֵן בָּא בַּיָּמִים וכן דוד לא נכנס לימים העליונים רק כשנעשה זקן, כמו שכתוב והמלך דוד זקן בא בימים בא בימים העליונים מידות העליונות. אֲבָל מָארֵיהּ דִּתְשׁוּבָה מִיָּד עָאל וְאִתְדַּבַּק בֵּיהּ בְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא אבל בעל התשובה נכנס מיד ונדבק בו בקב"ה.

רִבִּי יוֹסֵי אָמַר, תָּנֵינָן, אָתָר דְּמָארֵיהוֹן דִּתְשׁוּבָה קָיְימֵי בֵּיהּ בְּהַהוּא עַלְמָא, צַדִּיקִים גְּמוּרִים לֵית לוֹן רְשׁוּ לְקָיְימָא בֵּיהּ רבי יוסי אמר, שנינו בגמ' ברכות מקום שבעלי התשובה עומדים בו באותו עולם עוה"ב, צדיקים גמורים אין להם רשות לעמוד בו [א], בְּגִין דְּאִנּוּן קְרֵיבִין לְמַלְכָּא יַתִּיר מִכֻּלְּהוּ לפי שהם קרובים למלך הקב"ה יותר מכולם, וְאִנּוּן מָשְׁכֵי עֲלַיְיהוּ בִּרְעוּתָא דְלִבָּא יַתִּיר וּבְחֵילָא סָגְיָא לְאִתְקָרְבָא לְמַלְכָּא והם מושכים עליהם אור קדושה וטהרה ברצון הלב יותר, ובכח גדול להתקרב למלך הקב"ה וכ"ז ע"י שבירת לבם שפועלים יותר משאר צדיקים.

תָּא חֲזֵי, כַּמָּה אַתְרִין מְתוּקָּנִין לֵיהּ לְקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא בְּהַהוּא עַלְמָא בא וראה כמה מקומות מתוקנים לו לקב"ה באותו עולם, וּבְכֻלְּהוּ בֵּי מוֹתְבֵי לוֹן לַצַּדִּיקִים, כָּל חַד וְחַד לְפוּם דַּרְגֵּיהּ כִּדְקָא חָזֵי לֵיהּ ובכולם יש מקום מושב להם לצדיקים כל אחד ואחד לפי מדרגתו כמו שראוי לו.

כְּתִיב, (תהלים סה) אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא קָרִיב לוֹן לְגַבֵּיהּ דְּסָלְקִין אִנּוּן נִשְׁמָתִין מִתַּתָּא לְעֵילָּא וּלְאִתְאַחֲדָא בְּאַחְסַנְתֵּיהוֹן דְּאִתְתַּקְּנָן לְהוּ אשרי אותן הנשמות שהקב"ה מקרב אותן אצלו שעולות אותן הנשמות ממטה למעלה להתאחז בנחלתן שנתקנה להן. יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ, אִלֵּין אַתְרִין וְדַרְגִּין לְבַר, וּמַאן אִנּוּן כְּמָה דְאַתְּ אָמֵר פי', אלה הם מקומות ומדרגות שמחוץ לג"ע העליון ומי הם, הם השוכנים בחצר כמו שנאמר (זכריה ג) וְנָתַתִּי לְךָ מַהְלְכִים בֵּין הָעוֹמְדִים הָאֵלֶּה. וְהַאי הוּא דַּרְגָּא בֵּין קַדִּישִׁין עִלָּאִין וזו היא מדרגה חשובה בין המלאכים הקדושים העליונים בעולם היצירה.

וּמַאן דְּזַכָּאִין לְדַרְגָּא דָא, אִנּוּן שְׁלִיחָן דְּמָארֵי עַלְמָא כְּאִנּוּן מַלְאָכִין וְעָבְדִין שְׁלִיחוּתָא תַּדִּיר בִּרְעוּתָא דְּמָארֵיהוֹן ואלה שזכאים למדרגה זו הם נעשים שלוחים של אדון העולם כאותם המלאכים העליונים ועושים שליחותם תמיד ברצון האדון שלהם, בְּגִין דְּאִלֵּין (אִתְקַדָּשׁוּ) תַּדִּיר בִּקְדוּשָּׁה וְלָא אִסְתָּאֲבוּ לפי שאלה היו תמיד בתוך הקדושה ולא נטמאו ולכן זוכים למדרגה זו. כְּגַוְונָא דָא, מַאן דְּאִסְתָּאַב בְּהַאי עַלְמָא אִיהוּ מָשִׁיךְ עֲלֵיהּ רוּחַ מְסָאָב כעין זה מי שנטמא בעוונות בזה העולם הוא ממשיך עליו רוח טומאה, וְכַד נָפַק נִשְׁמָתֵיהּ מִנֵּיהּ מְסָאֲבִין לֵיהּ וּמְדוֹרֵיהּ בֵּין אִנּוּן מְסָאֲבִין וְאִלֵּין אִנּוּן מַזִּיקִין דְּעַלְמָא וכאשר יוצאת נשמתו ממנו מטמאים אותו ודירתו בין אותן רוחות טמאות ואלה הם המזיקים של העולם. כְּמָה דְאִתְמַשַּׁךְ בַּר נָשׁ גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא הָכִי הוּא מְדוֹרֵיהּ וְאִתְמַשַּׁךְ בְּהַהוּא עַלְמָא וכידוע שכמו שממשיך האדם עצמו בזה העולם כך מדורו למעלה ונמשך באותו עולם למקום קשה (וְאִנּוּן רוּחֵי מְסָאֲבֵי מְסָאֲבִין לֵיהּ וְאָעַלִין לֵיהּ לַגֵּיהִנָּם).

תָּא חֲזֵי, מַאן דְּאִתְקַדַּשׁ וְנָטִיר גַּרְמֵיהּ בְּהַאי עַלְמָא דְּלָא אִסְתָּאַב בא וראה מי שמקדש עצמו ושומר עצמו בזה העולם שלא יקבל טומאה. מְדוֹרֵיהּ בְּהַהוּא עַלְמָא בֵּין אִנּוּן קַדִּישִׁין (דף קל ע"א) עִלָּאִין וְעָבְדִין שְׁלִיחוּתָא תַּדִּיר מקומו באותו עולם בין אותם מלאכים ונשמות קדושים עליונים והם עושים שליחות של הקב"ה תמיד, וְאִלֵּין קָיְימֵי בַּחָצֵר כְּמָא דְאַתְּ אָמֵר ואלה עומדים בחצר כמו שנאמר, (שמות כז) אֵת חֲצַר הַמִּשְׁכָּן.